מנחת שי על תורה, דברים יא:ד
מנחת שי על תורה · Minchat Shai on Torah, Deuteronomy 11:4
Open in the reader →1ברדפם אחריכם. מה מאד יש להפלא מהחזקוני שכתב אחריהם ופי' ברדוף המים אחרי המצריים והיינו דכתיב נערמו מים ותרגם אנקלוס חכימו מיא שחכמו והערימו לעשות רצון בוראם לרדוף אחרי המצריים עכ"ל. וכן בתיקון ספר תורה ישן מצאתי גמגום זה וגם במקרא גדולה כתיב בהגהה צ"ע לרז"ל אחריהם ע"כ. ועד הנה לא ראיתי שום מדרש מפורש מזה אולי סמכו על הא דאיתא במדרש המכילתא פרשת בשלח על פסוק ומצרים נסים לקראתו מלמד שבכל מקום שהיה מצרי נס היה הים רץ כנגדו. וכן אמרו במדרש הובא בילקוט פרשת הנ"ל רמז רל"ה. וכן כתב רד"ק ביהושע סימן כ"ד על פסוק וישם מאפל ביניכם ובין המצרים ויבא עליו את הים ויכסהו. זה לשונו: ובדרש על כל יחיד ויחיד שבהם אמר שאם היה במצרים אחד שלא היה רוצה להכנס לים היה הגל טורדו לים ע"כ. ובודאי דאי מהא לא איריא:
2ולריא"ז דעת רביעית והוא כדעת תוספות ורי"ף בשנים הראשונים אבל חלק עליהם באחרון וכתב לטוטפת מלא וא"ו קדמאה וחסר וא"ו בתראה וזהו ג"כ דעת הרמב"ם ז"ל וסמ"ג ומאירי והרמ"ה ז"ל ומסכימים למציאות הספרים והמסרות שלנו וזהו לשון ריא"ז מו"ה אומר שהוא חסר בוא"ו ראשונה ומלא בוא"ו אחרונה וחפשתי כל הספרים ולא מצאתי שום ספר כדבריו ובכולן כתיב לטוטפת מלא בוא"ו ראשונה וחסר וא"ו אחרונה וכן אומרים כל הגאונים וכן הוא בדברי רבינו משה שהעתיק בו מן הספר המדוייק הידוע להם וכן עיקר כבקונטריס הראיות עכ"ל. גם בעל התרומה בריש הלכות תפילין אחר שהקשה קושיות רבות על רש"י ואמר שלא דקדק בדבר העלה בשם ר"י כדעת הרמב"ם ז"ל וסיעתו וכ"כ בסוף ההלכות דמתוך גמ' שלנו יש ללמוד דאין בכל השלשה וא"ו אחר הפ"א עד כאן: הט אזנך ושמע דברי פי חכם חן הרמ"ה ז"ל ואלו הן ולטוטפת דבא אל פרעה מלא וא"ו קדמאה ודכותיה דוהיה אם שמוע וחד לטטפת דשמע חסר דחסר הכי כתיב בכולהו נסחי דיקי דאתו לידן והכי מסיר במסורתא ואי קשיא דרשא דר' ישמעאל הרי כאן ארבע דמשמע דתרין מנהון חסרין איכא לפרושי דהכי קא דריש ב' מלאין וחד חסר הא חמש דל חד לגופיה פשו להו ארבע למנינא ואף על גב דוא"ו דבין טתי"ן לא משמע רבוי אם אינו ענין לדוכתיה תנהו ענין בין פ"א לתי"ו דמשמע לשון רבים והאי דלא כתביה בדוכתיה בין פ"א לתי"ו דא"כ כיון דהוה משמע בין למקרא בין למסורת לשון רבים הוה אמינא כאילו נתנן בד' עורות נמי ואי משום דכתיב ולזכרון דמשמע חד הוה אמינא אורחיה דקרא הוא אי נמי דאי עבד חד שפיר ואי עביד ד' שפיר דמי כתביה רחמנא לוא"ו בין תרין טתי"ן דמשמע נמי לשון יחיד לעכב ולאפוקי בד' עורות דלא. וכתב א"ת לכתביה חסר לגמרי דמשמע חד אי כתב הכי ה"א אפילו בבית אחד נמי דיש אם למסורת ולא למקרא כתביה רחמנא מלא וא"ו קדמאה דמשמע לשון רבים מדיתיר וא"ו ומשמע לשון יחיד מדלא כתביה בדוכתיה לאשמועינן דמצותן בד' בתים בעור אחד ואם שנה פסל עכ"ל. ובעל אור תורה האריך בפי' הברייתא ואין זה מכוונת החיבור יעויין בספרו. כללא דמילתא נקוט בידך מאי דכייל בעל מנחת כהן כל אורייתא חסר וא"ו בתראה בר מן חד חסר דחסר דשמע ישראל: