מנחת שי על תורה, שמות טו:יא

1מי כמכה. הראשון ברפי הכ"ף והשני בדגש בתר יהו"א בלא מבטל עפ"י המסורת ונתנו טעם לדבר שלא לגמגם מיכה אצל השם ועיין מ"ש בתילים ל"ה ומה שכתב מהר"ר יוסף קארו בא"ח סוף סימן נ"א בשם אורחות חיים ומדרש לקח טוב מי כמכה הראשון רפי והשני דגש לפי שבתחלת היו משבחין בשפה רפה ולבסוף מקירות לבם בפה מלא:

2כמכה באלם. בלא פסק באמצע ודלא כהגהת המדפיס ובכל ספרים מדוייקים בי"ת באלם דגושה ובעל מקנה אברהם ולשון למודים מנו זה עם הזרים שאין כאן שום מבטל רק יהו"א. ובס' דקדוק ישן כ"י מצאתי לשון זה רוב דוקנים שמדגישים על מי כמכה באלם וכן קו"ף קערותיו סמך של ועשית סירתיו וכן הרבה מפני המתג אשר מחשבין לנגינה עכ"ל. ובתיקון ס"ת ישן מי כמכה במפתח הגיה מצאתי במדויק כמוכה שניהם מלאים ע"כ אבל הרמ"ה ז"ל כתב כל כמוך באוריתא מלא וא"ו כתיב וחסר ה"א בר מן ב' חסר וא"ו ומלא ה"א ותרויהון בחד פסוקא דמי כמכה באלים ה' ועיין מ"ש בפ' תרומה על קערותיו ובספר לקוטי שכחה ופאה דפוס פירארה דף ה' ובפירוש התפלות לריקאנטי בפי' השירה. וברבינו בחיי:

3באלם. חסר דחסר כלומר מי כמכה באלמים כן דרשו רבותינו בפ' הניזקין ובמכילתא. ובמדרש לקח טוב נדרש מי כמכה באלמים על פנים שונים. ובמסורת ב' בתרי לישני חד חסר וחד מלא ואידך הנחמים באלים (ישעיהו נ״ז:ה׳) מלא יו"ד תניינא:

4נאדר. האל"ף בשוא לבדו מכלול דף ע"ב: