מנחת שי על תורה, שמות כ:ד

1פסל. הפ"א רפה:

2בארץ מתחת. תי"ו של מתחת בקמץ ופתח:

3תרצח. צד"י נקודה בפתח ואח"כ בקמץ:

4ועשית כל מלאכתך. הכ"ף בדגש ורפה:

5תרצח תנאף תגנב. שלשתן התי"ו בדגש ורפה:

6ועתה אבוא להגהת הטעמים כמו שכתב א"ת:

7הוצאתיך. בלא פשט:

8מארץ מצרים. בלא קדמא אזלא:

9עבדים. בלא רביע. לא יהיה. הלמ"ד במאריך וגלגל:

10לא תעשה. מקף באמצע ותחת השי"ן מירכא במקצת ספרים לא בגלגל:

11מתחת ואשר. השי"ן בלא גלגל ובלא רביע:

12ולא. בלא מקף:

13ולשמרי. בשי"ן ימנית:

14מצותי. כן כתיב וקרי ואין כאן ק' וכתיב כלל. תרצח. הפתח קודם ואצלו טפחא ואחר כך הקמץ ואצלו מאריך ונ"ל שהוא סוף פסוק:

15לא תחמד. הראשון והשני אין בהם מאריך בתיו. לא תחמוד אשת. בספרים מדוייקים יש כאן פרשה סתומה וכ"כ המאירי. וכן נמצא בספר הרמ"ה ז"ל ובמצריים וירושלמיים ובכל ארץ הצבי ובארץ המזרח ותוגרמה. ובדפוס מדויק מפורטוגאל כלם עושים שבע פרשיות סתומות בעשרת הדברות. מכבד את אביך והלאה. ושנים מהן לא תחמד בית. לא תחמד אשת. ובפרשת וארא אין שום הפסק בין יעלו הצפרדעים לויאמר ה' אל משה. וא"ת כתב שכן מצא ברמב"ם כ"י שהיה מהר"ז הלוי ז"ל וברמב"ם של דפוס שהוגה במצרים עכ"ל. אולי זהו שנתן מקום לטעות ולומר שלא תחמד בית רעך דבור תשיעי והדבור העשירי לא תחמד אשת רעך כמ"ש אבן עזרא ון' שועיב בשם אחרים והם אומרים שאנכי אינו מעשרת הדברים או שאנכי ולא יהיה לך דבור א' וסמכו דעתם ג"כ לראותם כי בפסוק אנכי במקצת ספרים יש טעמים כפולים כמו שיש בדבורים אחרים שהם יותר מפסוק א'. וכתבו עליהם הראב"ע ון' שועיב שנשחת טעמם ואת כלם ישא רוח והאמת כקבלת רז"ל שהם חושבים שני דבורים אנכי ולא יהיה לך כמו שאמרו רז"ל מפי הגבורה שמענום: