מיני תרגומא על תורה, דברים יח:יג

1ז״ל הרמב״ן וטעם תמים תהיה עם ה׳ אלהיך שנייחד לבבינו אליו לבדו ונאמין שהו׳ לבדו עושה כל והוא היודע אמתת כל עתיד וממנו לבדו נדרש העתידו׳ מנביאיו או מאנשי חסידיו ר״ל אורי׳ ותומים ולא נדרוש מהוברי שמים ולא מזולת׳ ולא נבטח שיבאו דבריהם עכ״פ אבל אם נשמע דבר מהם נאמר הכל בידי שמים כי הוא עליון על הכל היכול בכל משנה מערכות הכוכבים והמזלות כרצונו מפר אותות בדים וקוסמים יהולל ונאמין שכל הבאות תהיינה כפי התקרב האדם בעבודתו ולפיכך אחר האזהרות תחלה אמר שתהיה תמים עם השם בכל אלה ולא תירא מהמגיד עתיד אבל מנביאו תדרוש ואליו תשמע וזה טעם אונקלוס שְׁלִים תְּהֵא (לפנינו איתא תְּהֵי ) בְּדַחַלְתָּא דַּיְיָ אֱלָהָךְ עכ״ל הרמב״ן:

2ודע דמה דאמר הש״ס בפסחים דף קי״ג: מנין שאין שואלין בכלדיים שנאמר תמים תהי׳ עם ה׳ אלהיך ופי׳ רש״י בכלדיים בעלי אוב וכתב שם הרשב״ם ולא נהירא דקרא כתיב בהדיא אל תפנו אל האובות ואני שמעתי חוזים בכוכבים וכן עיקר עכ״ל וכ״כ תוס׳ שבת דף קנ״ו: ד״ה כלדאי בכולא סוגיא משמע דהיינו חוזה בכוכבים ולא כמו שפי׳ רש״י בערבי פסחים מנין שאין שואלין בכלדאים שנאמר תמים תהיה וגו׳ ופי׳ דהיינו אוב ועוד קשה דבהדיא כתיב אל תפנו וגו׳. ובספרי דריש מניין שאין שואלין בגורלות שנאמר תמים תהיה וגורל וחוזה בכוכבים חדא מילתא היא עכ״ל ובמופלא שבערכין ערך כלדאי ששם כתב הערוך בזה״ל ובערבי פסחים מניין שאין שואלין לכלדאין שנאמר תמים תהיה עם ה׳ אלהיך פירוש חוזים בכוכבי׳ כתבתי דלהכי׳ סיים רבינו הערוך כל המאמר שנאמר תמים וכו׳ (מה שאין רגיל בכך אלא להביא העיקר שמפרש עליו) כדי להוכיח פירושו דלכלדאין דקאמר היינו ע״כ חוזים בכוכבים דליכא למימר כהנך דמפרשי בעלי אוב דא״כ למה אמר שנאמר תמים וכו׳ עדיפא הוה לי׳ לומר שנאמר אל תפנו וכו׳ שוב ראיתי שגם הב״י בי״ד סימן קע״ט כתב כל דברי תוס׳ דשבת הנ״ל וסיים וכן כתב הערוך וכו׳ וכן הביא שם לשון תשובות להרמב״ן מה שאמרו אין שואלין בכלדיי׳ דבר ברור הוא משמעת׳ דפרק מי שהחשיך (ר״ל סוגיא דשבת דף קנ״ו:) שהם בעלי המזלות החוזים בכוכבים כדברי בעל הערוך וע״ש שהאריך בזה: אמור מעתה בכל מה שפירש הרמב״ן הנ״ל ״ולא ״מהוברי ״שמים ״ולא ״מזולתם וכו׳ הכוונה גם על החוזים בכוכבים ועל הגורלות אלא יבטח בה׳ עושה לבדו נפלאות גדולות: