מיני תרגומא על תורה, שמות ל:לד

1כשתעיין בפירוש הרמב״ן תמצא ביאור רחב בענין סימני הקטורת בלשון עברי ובלשון תרגום אונקלוס ובלשון יונתן בן עוזיאל בנביאים וכן מבואר דעת אונקלוס במלת צרי וכן במנחה ליוסף שעף וקטף. אמנם לרוב התועליות כי השיג על פי׳ רש״י ואין מידו מציל בזה כי גם המזרחי לא העיר מזה כלום אמרתי להעתיקו בזה הלשון [על מה שכתב רש״י בזה״ל נטף הוא צרי ועל שאינו אלא שרף הנוטף מעצי הקטף קרוי נטף ובלע״ז גומא והצרי קורין לו טריאק״ה] נטף הוא צרי וכתב בפירוש רש״י והצרי קורין לו טריג״א ועל שם שאינו אלא שרף הנוטף מעצי הקטף קרוי נטף ולא ידעתי אם הוא טעות סופרים או המגיד כחש לו כי הטריאק״ה איננה סם אחד אבל היא מרקחת רבת ההרכבה יכניס בה שאור ודבש בשר שקצים ורמשי׳ כי יכניסו בה אבק העקרבי׳ ובשר האפעה ולכך נקראה טריא״ק כי הארס בלשון יון טריא״ק ובלשון רבותינו תמיד טרקי״ה חויא [שבת דף ק״י.] וכן הוזכר המרקחת בלשונם כי טוריאקי לכוליה גופא [נדרים דף מ״א.] וחלילה שיכניס בקטורת בשר שקצים ורמשים ושאור ודבש וכתי׳ כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו ממנו אבל הצרי הוא השרף כעין שמן הנוטף מעץ אבלסמו״ן הנקרא בלשון חכמים קטף והוא מה ששנינו (כריתות דף ו) רשב״ג אומר הצרי אינו אלא שרף הנוטף מעצי הקטף ושמא יקראוהו קטף בעבור ששוברים ענפיו בימי החום והצרי זב מהקטיפה ההיא אמרו בפרק במה מדליקין (דף כ״ו.) ר״ש בן אלעזר אומר אין מדליקין בצרי וכן היה רשב״ג אומר הצרי אינו אלא שרף הנוטף מעצי הקטף ופירשו בו מאי טעמא מפני שריחו נודף גזירה שמא יסתפק ממנו והנה הוא השמן הטוב החשוב הנזכר ואני תמה כי אונקלוס תרגם נכאת וצרי ולוט [בראשית ל״ז כ״ה] שְׁעַף וּקְטַף וּלְטוֹם וכן מעט צרי [בראשית מ״ג י״א] קְטַף ותרגם נטף נְטוֹפָא ולא תרגם נטף כצרי ויונתן תרגם צרי בכ״מ שעף והוא לשון שמן משחה ולשון תלמוד [חולין דף קי״א:] עבדי ליה שיפא ביצעא והוא מבולע העין שעיפא דשייף ליה מההוא מינא [שבת דף יו״ד:] והנראה מדעתם כי אילן הצרי ופריו שניהם יקראו צרי בלשון הקודש כשם תאנה ורימון ואתרוג וזולתם רבים והנכאת אצלם הוא שם לכל שמן חשוב ומבושם ולכך אמרו ויראם את כל בית נכאתו (מלכים ב׳ כ׳ ח׳) שהאוצר אשר בו כשמן הטוב יקרא על שמו שהוא מבחר הסגולה ושם כתוב ואת השמן הטוב ולכך אמר אונקלוס במנחת יוסף שהביאו לו שעף שהוא שם משיחה השמן החשוב הזה והביאו מענפי העץ שהו׳ הצרי הנקרא קטף ובשאר מקומות כשיזכיר הכתוב צרי לבדו ויזכירנו לתרופה ולשבח כגון הצרי אין בגלעד (ירמיהו ח׳:כ״ב) יתרגם אותו יונתן על השמן שהוא שעף ותרגם אונקלוס נטף נטופא והוא השמן הזה שנקרא כן בעבור שהוא נוטף משברי הענפים ואין כאן מקום לתרגומו שעף כי איננו בקטרת למשיחה. וראיתי להרב רבי משה שמכניס בקטורת עץ האילן הנזכר הוא הנקרא בערבי בלאס״ן נראה שהוא סבר כי רשב״ג שאמר הצרי אינו אלא שרף הנוטף מעצי הקטף בא לחלוק ולומר שאין הצרי מסמני הקטורת כי הוא איננו אלא שרף ובקטורת אין השרף נכנס בו אלא הקטף עצמו עכ״ל הרמב״ן וכמה תיקונים ומראה מקומות שכתבתי בסייעתא דשמיא: