משנת ארץ ישראל על משנה ביכורים א:ו
משנת ארץ ישראל על משנה ביכורים · Mishnat Eretz Yisrael on Mishnah Bikkurim 1:6
Open in the reader →1הקונה שתי אילנות בתוך שלחבירו – ובקנייה לא נקבע במפורש כי קנה אף את הקרקע. ספק אם קנה קרקע עמהם או לאו, וספק, אפוא, אם יכול להביא ביכורים מאילנות אלו. לכן: מביא ואינו קורא . רבי יהודה [ מאיר ] אומר מביא וקורא – בשוליים תוקן "רבי מאיר" – וכן (רבי מאיר) בכ"י פרמא (פ) לאחר תיקון, בקטע גניזה (ג11) ובדפוס וילנא. הנוסח "רבי יהודה" בכ"י קופמן לפני התיקון, גם בפירושו של רבי יצחק בן מלכי צדק לפי כ"י אחד, ובכל יתר עדי הנוסח. אולם אין ספק כי הנוסח "רבי יהודה" הוא שיבוש בגלל ההלכה בהמשך המשנה שבה נזכר רבי יהודה. רבי מאיר נזכר בהלכה זו בהמשך פרקנו במשנה יא, במקבילה במשנת בבא בתרא ובתוספתא, כפי שנביא בהמשך דברינו. במשנת בבא בתרא נאמר: "הקונה שני אילנות בתוך שדה חברו הרי זה לא קנה קרקע. רבי מאיר אומר קנה קרקע" (פ"ה מ"ד). בשני התלמודים (בירושלמי לסוגייתנו סד רע"ב ובבבלי בבא בתרא פא ע"ב) עולה כי לדעת רבי מאיר הקונה שני אילנות קנה בוודאי קרקע ולכן הוא מביא ביכורים וקורא, אך החכמים ספק להם האם קנה קרקע ולכן הוא יכול להביא אך לא לקרוא. מעין השלמה למחלוקת זו ערוכה בתוספתא: "הקונה אילן אחד בתוך שדהו של חבירו הרי זה מביא ולא קורא מפני שלא קנה קרקע, דברי רבי מאיר, וחכמים אומרים לא מביא ולא קורא" (פ"א ה"ב). בקונה שני אילנות ספק להם לחכמים אם קנה קרקע, אך בקונה אילן אחד ברור להם שלא קנה קרקע ולכן אינו מביא ואינו קורא, ולרבי מאיר ספק אם קנה קרקע ומשום כך מביא ואינו קורא. בסוף פרקנו במי"א: "הקונה שלשה אילנות בתוך של חבירו מביא וקורא". בשלושה אילנות אף לחכמים ודאי שקנה קרקע ומביא וקורא. המשנה ממשיכה: "רבי מאיר אומר אפילו שנים". כל המקרים והמחלוקות הם כשלא קנה במפורש את האילן וקרקעו, אבל "קנה אילן וקרקעו מביא וקורא" (שם).
2יבש המעיין – שממנו משקים את האילן או שממנו האילן חי (תמונה 19), ניקצץ האילן – לאחר שניטלו ממנו הביכורים, מביא ואינו קורא – ביכורי הפרות אשר הוא מביא אין להם יותר "אדמה" ואינם "בכורי אדמתנו". זהו לערך הפירוש של מפרשי המשנה. במקורות התלמודיים לא מצינו פירוש או דרשה להלכה זו. ההלכה קשה, שכן משתמע ממנה שסתם אילן מושקה וללא ההשקיה אין לו קיום. ברם מרבית האילנות בארץ גדלו בשדות בעל, ויש להעמיד את המשנה במקרה נדיר, שהביא מאילן מושקה. ייתכן שהלכה זו מבטאת את תפיסתם של חכמים שיש להביא ביכורים רק מפרות טובים, ואלו הם פרות מושקים בלבד. דין זה של "יבש המעיין" מופיע גם בבבא מציעא (פ"ט מ"ב), ושם הוא מתאים. ברם, אין במקורותינו מקור נוסף שבו מופיע דין "הקונה שני אילנות" ודין "יבש המעיין" יחדיו.
3רבי יהודה אומר מביא וקורא – ומפורש בירושלמי: "רבי יודה עבד את האילן בקשים" (סד ע"ב). רבי יהודה רואה את האילן כקש התבואה: המביא ביכורי תבואה אינו מותיר לחיטה המשך גידול בשדה. בשדה נשארו הקשים. הפרות גדלו בשדהו, ומהם הוא מביא ביכורים.
4בדפוסים נוסף כאן המשפט "מעצרת ועד החג מביא וקורא", אך הוא אינו נמצא בכל הנוסחאות העיקריות. בעל מלאכת שלמה כותב: "מעצרת ועד החג מביא וקורא לא גרסינן ליה הכא, דאכתי לא נחת תנא לאשמועינן המביאין וקורין עד סוף פירקין" 40 וראו אפשטיין, מבוא, עמ' 648. .
5מהחג ועד חנוכה – מן חג הסוכות ועד חנוכה, מביא ואינו קורא – זמן הבאת הביכורים הוא מעצרת ועד החג, כאמור להלן במשנה י: "אלו מביאין וקוראין מעצרת ועד החג". זו תקופת השמחה (ראו להלן), "שבתוך הזמן הזה זמן לקיטה ושמח במעשיו" (רש"י לפסחים לו ע"ב ד"ה "ועד החג"). אולם, המשנה מתירה להביא אף לאחר חג הסוכות עד חנוכה, אך אינו קורא. הלכה זו נדרשה בספרי בפרשת הביכורים: "ראשית בכורי אדמתך (שמות כג יט) – יכול אתה מביא כל זמן שאתה קורא, תלמוד לומר: אשר תביא מארצך (דברים כו ב) – כל זמן שהם מצוים על פני ארצך. יכול שאתה קורא כל זמן שאתה מביא תלמוד לומר ואמרת ושמחת, אין קריאה אלא בשעת שמחה. כשתמצא אומר מעצרת ועד החג מביא וקורא מהחג ועד חנוכה מביא ואינו קורא" (פיסקא רצח, עמ' 317). מן המשנה עולה כי מחנוכה ואילך אף אין מביאים כלל 41 וכן בספרי זוטא לדברים, כו ג, עמ' 704: "ובאת עד זמן שמחה אתה מביא ביכורים. מנין אף לאחר שמחה? תלמוד לומר ובאתה, מביא אתה אף לאחר שמחה". לא נאמר במפורש שלאחר זמן השמחה מביא ואינו קורא, אך הדבר משתמע. .
6רבי יהודה בן בתירה אומר מביא וקורא – אף מן החג ועד חנוכה מביאים ביכורים וקוראים. הרמב"ם פירש שרבי יהודה בן בתירא אינו תולה את הקריאה בשמחה, ונראים הדברים כי טעמו של רבי יהודה בן בתירא שישנם פרות שאינם מבשילים אלא לאחר חג הסוכות, או לפחות יש שנים שבהן אין הם מבשילים אלא לאחר החג, כגון הזיתים והתמרים 42 ראו בפירוש מלאכת שלמה. . ממשנתנו מתברר כי חנוכה הוא מעין קו גבול, תאריך, אף בחיי המקדש, ואמנם מצינו שבמקדש שרו את ההלל בשמונת ימי החנוכה כפי שעולה מן המשנה בתענית פ"ד מ"ה, וכפי שפירשנוה במקומה.
7כפי שהבאנו במבוא גם פילון יודע שאין מביאים ביכורים במשך כל השנה, אך ניסוחו הכללי אינו מאפשר להכריע האם הביא את ההלכה של חכמים או של רבי יהודה בן בתירא, ואולי בכוונה נמנע מלנקוט עמדה בנושא.