משנת ארץ ישראל על משנה ביכורים ב:ה
משנת ארץ ישראל על משנה ביכורים · Mishnat Eretz Yisrael on Mishnah Bikkurim 2:5
Open in the reader →1תרומת מעשר שווה לביכורים בשתי דרכים ולתרומה בשתי דרכים – זו הכותרת, וכפי שאמרנו בהקדמה לפרק רבות מהמשניות נפתחות בהקדמה-כותרת מעין זו.
2ניטלת מן הטהור על הטמא – המשנה מניחה שתרומה אין להרים מהטהור על הטמא, מה שאין כן בביכורים ותרומת מעשר. גם המשנה במסכת חלה (פ"א מ"ט) חוזרת על כך וקובעת שתרומה וחלה אינן ניטלות מהטהור על הטמא. דין תרומה לעניין זה שנוי במפורש (משנה, תרומות פ"ב מ"א). בפירושנו לה 33 הנושא נדון בסדרת משניות במסכת תרומות מפ"א מ"ד ואילך עד פ"ב מ"א. המשנה תמיד כדעת בית הלל, ודעת המתנגדים מצויה במקבילות. ראינו שההלכה המשנאית אסרה תרומה של כל מין על מין אחר, ובין השאר גם תרומה של הטהור על הטמא. אבל זו דעת בית הלל בלבד, ובית שמאי התירו לתרום מן הטהור על הטמא, ואף מהגמור על שאינו גמור. בנוסף ל"בית שמאי" נזכרו בהקשר זה גם רבי אליעזר, שכידוע היה מאחרוני בית שמאי, רבי אלעאי תלמידו, ובנו רבי יהודה בן אלעאי.
3כן נאמר בתוספתא: "רבי ליעזר אומר חלה ניטלת מן הטהור על הטמא. אמרו לפני רבי ישמעאל והלא פלוני יש בדרום והיה מורה בהוראה הזאת. אמר להם לבוש שלבש בו אבא, וציץ שנתן בין עיניו 34 הברייתא מאמצת את המסורת שרבי ישמעאל היה מזרע כהונה גדולה. , אם לא אלמד בו לכל מורה הוראות. אמרו לו משם רבי ליעזר! אמר להם אף הוא יש לו במה יתלה" (תוס', חלה פ"א ה"י). הניסוח בתוספתא ממעיט, וכאילו אמר רבי אליעזר את דבריו רק לעניין חלה. אך כאמור, זו שיטתו ושיטת בית שמאי. רבי ישמעאל חולק. כאשר מספרים לו שיש פלוני זקן בדרום המורה הלכה כבית שמאי 35 תוספתא זו מצטרפת לרמזים בדבר בית שמאי ואזור אדום, ואין דרום כאן אלא דרום יהודה שהוא אדום. הקשר בין האדומיים ובית שמאי נזכר בהלכה אחת: "אמרו היו תלמידים אדומים לבית שמאי" (אפשטיין, מחקרים, עמ' 147, וראו בן שלום, בית שמאי, עמ' 237-236), והברייתא שלנו מצטרפת לתמונה זו. עם זאת, אין ללמוד מכאן אלא על כך שלבית שמאי נודעה השפעה על בני חבל אדום, ואין להפריז במשמעותה של העדות. קשה לראות בכך עיקרון מנחה בפעילותם של בית שמאי, כפי שהרחיק בן שלום לטעון. הוא נשבע בתוקף שעליו לשרש דעה זו. אבל כאשר הוא שומע שזו דעת רבי אליעזר הוא נסוג מעט מתקיפותו, אך לא מעמדתו העקרונית. מעניין שרבי ישמעאל אינו מתייחס למחלוקת בית שמאי ובית הלל, ומתנהג כאילו דעת בית שמאי אינה קיימת. רבי ישמעאל עצמו חי בדרום, בכפר עזיז (משנה, כלאים פ"ו מ"ד), ולא היה כה מרוחק מאותו זקן פלוני.
4אשר לתרומת מעשר וביכורים. תרומת מעשר מורמת ונאכלת כאשר יתר הפרות טמאים, וזו אולי הרמה מהטהור על הטמא, וביכורים ניתנים במחובר לקרקע כאשר עדיין אין אפשרות לטומאה, ורק מאוחר יותר הפרות עלולים להיטמא. עם זאת, כל ההשוואה או הניגוד בין תרומת מעשר וביכורים לבין תרומה קשה. הרי בעת שמרימים ביכורים כל הפרות טהורים, ומה שקורא לפרות לאחר הרמת הביכורים כבר אינו משמעותי. גם תרומת מעשר מרימים באותו אופן, ובהמשך עלולים פרות החולין להיטמא. עוד מן הראוי להעיר שלא שמענו במפורש שתרומת מעשר מותר להרים מהטהור על הטמא, אלא כאן.
5המשניות הקודמות עסקו במעשר שני ומשנתנו אינה מזכירה מעשר שני, ומן הסתם מעשר שני כתרומה.
6אם כן, בהלכה שלפנינו שלוש תופעות הראויות לציון:
71. המשנה מנוסחת בסתם, אך דבריה שנויים במחלוקת תנאים. כפי שראינו לעיל גם הלכות סתמיות אחרות במשנה שנויות במחלוקת, אף שבמשנה הן מוצגות כהלכה מבוססת ומקובלת.
82. להלכה לגבי מעשר שני וביכורים אין מקבילות.
93. כל הניגוד המוצג במשנה איננו מובהק, וגם תופעה זו ראינו לעיל.
10מכל הדוגמאות הללו ניכר שהתנא השתדל לרכז הלכות ולהציגן במתכונת ספרותית של השוואה, אבל ההשוואה אינה מאוזנת לחלוטין, וכפי שאמרנו גם אינה מלאה. ואכן, כך עלינו להתייחס להשוואה ולניגוד. עבור התנא זו דרך ספרותית בעיקר למנות ולשרשר את הדוגמאות, ואין להקפיד על שוויון מלא בין המקרים הנזכרים במשניות הללו.
11ושלא מן המוקף – תרומה יש לתרום מהמוקף, כלומר שכל התרומה תהיה בערמה אחת. גם הלכה זו שנויה במסכת חלה (פ"א מ"ט) לעניין חלה ותרומה. במסכת תרומות מתנהלים כמה דיונים כיצד ניתן לתרום מהטהור על הטמא כך שכל הפרות יהיו בכלי אחד ולא יטמאו זה את זה (פ"ב מ"א ומ"ח). תרומת מעשר ניטלת גם שלא מן המוקף, "שאין תרומת ראשית ניטלת אלא מן המוקף. אבל בתרומת מעשר ובשאר כל הפירות הרי זה שלם" (תוס', טבול יום פ"א הט"ז, עמ' 686), וכן מתוארת הרמת תרומת המעשר הלכה למעשה שלא מן המוקף 36 כגון משנה, דמאי פ"ה מ"א-מ"ו; פ"ז מ"א, ועוד. .
12כביכורים – ביכורים ניתן לתרום מן הטהור על הטמא ושלא מן המוקף, שכן את הביכורים מפרישים מכל השדה כאשר רוב פרות השדה טרם נקצרו, ממילא אינם "מוקפים" עם הביכורים. הוא הדין במעשר שני, וכאמור אין להלכה זו מקבילות תנאיות. כפי שרמזנו אין ההשוואה מלאה, שכן ביכורים הם התנדבות מלאה ורשאי אדם שלא להרים ביכורים כלל, וממילא רוב ההגבלות המוטלות על הרמת תרומה אינן רלוונטיות. כך, למשל, אין משמעות להרמת ביכורים על הטמא או על פרות אחרים ב"מוקף"; אין מרימים ביכורים על פרות אחרים כלל ועיקר אלא רק לעצמם, הביכורים ניתנים במחובר לקרקע, וממילא אין כאן אפשרות ל"מוקף". אם כן, ההשוואה אינה מלאה ואינה יותר מדרך ספרותית לשרשר את ההלכות, וכפי שאמרנו לעיל.
13ואוסרת את הגורן – מעשר שני, כמו תרומה, אוסר את הגורן, כלומר הפרות הם טבל אם המעשר השני לא הורם, ויש להן [ שיעור ] כתרומה – בכל יתר עדי הנוסח "לה", כלומר למעשר שני יש שיעור כתרומה. המילה "שיעור" נשמטה בכתב יד קופמן.
14שתי ההלכות האחרונות שנויות גם במשנה ג. שם רוכזו ההלכות שיש בתרומה ומעשר בניגוד לביכורים, ובאופן טבעי הן זהות להלכות שבהן מעשר שני דומה לביכורים ולא לתרומה. שתי ההלכות הראשונות יכולות היו להיכלל במשנה ב (יש במעשר שני וביכורים מה שאין בתרומה). הכפלות אלו מבליטות את האופי המלאכותי והספרותי של סידור ההלכות במשנה.