משנת ארץ ישראל על משנה כלאים ו:ב
משנת ארץ ישראל על משנה כלאים · Mishnat Eretz Yisrael on Mishnah Kilayim 6:2
Open in the reader →1המשנה ממשיכה לדון בהלכות העריס בכרם, בעריס שבמדרגות שבהרים ובגפנים שבמדרגות ההרים, מציאות שהייתה רווחת ביותר בהר שביהודה, מקומו העיקרי של הגפן בארץ ישראל.
2עריס שהוא יוצא מן המדריגה – הגפנים נטועות על המדרגה והן מודלות על גבי קנים המסככים על השדה שלפני המדרגה, רבי אליעזר בן יעקב אומר אם עומד – הבוצר, בארץ – בשדה שלפני המדרגה, ובוצר את כלו – הריהו כאילו העריס כולו נטוע בשדה ולכן הרי זה אוסר ארבע אמות בשדה – כדין כל כרם שיש להרחיק הימנו את התבואה ארבע אמות, ואם לאו – ואם הבוצר אינו יכול לבצור את כולו כשהוא עומד בשדה, אינו אוסר – העריס, אלא כנגדו – תחת השטח של העריס, ויכול לזרוע את כל שטח השדה שמחוץ לעריס. המשנה עוסקת בעריס, אך הוא הדין בעצם בכל גפן או שורת גפנים, אלא שאם זו שורה רגילה אין היא בבחינת כרם אלא נידונה כגפנים בודדות (לדעת בית הלל), ואם היא עריס הרי היא ככרם, ואז השאלה היא עד כמה יש להרחיק בתנאים כאלו שבהם יש הבדלי גובה בין הכרם וסביבותיו.
3המדרגה הנזכרת כאן היא המכונה בערבית "טרסה". במדרונות ההרים נבנתה מערכת של מדרגות שהביאה ליצירת שטחי עיבוד קטנים אך מפולסים היטב. שיטה זו מקובלת בהיקף קטן בהרבה גם בארצות אחרות במזרח התיכון, אך בארץ ישראל צפיפותה והיקפה גדולים בהרבה. דומה שבניית מדרגות היא שיטת עבודה אופיינית של החקלאות היהודית, שיטה שגלשה גם לחברות אתניות אחרות בארץ ישראל. כאמור, הטכנולוגיה עצמה מוכרת גם בארצות חוץ, אך בארץ הפכה להיות מרכיב חיוני בחקלאות ההררית (איור 45).
4הסוגיה בירושלמי (ל ע"ב-ע"ג) מונה שורה של הלכות בערלה, תרומה גדולה וטומאה שיש להחמיר בהן "מפני מראית העין", ו"כולהון משום בית שמי", ועליהן מוסיף רבי יונה כי אף ההלכה שלפנינו "מפני מראית העין דלא כן מה בין העומד בארץ מה בין העומד במדריגה גבוהה". לפנינו דוגמה נוספת של הלכות בית שמאי שנשתקעו במשנתנו 11 ספראי, הכרעה כבית הלל, מנה משניות רבות כבית שמאי, ואין רשימה זו אלא מעט מזעיר מהמשניות שהן כבית שמאי. . על חשיבותה של מראית העין בהלכות כלאיים ראו במבוא.
5רבי אליעזר בן יעקב אומר אף הנוטע אחת – שורה אחת של גפנים, בארץ ואחת במדרגה – ושורה אחת של גפנים, אם גבוהה – המדרגה, עשרה טפחים אינה מיצטרפת עימה – אין שתי השורות מצטרפות להיות כרם, כפי שקבעה המשנה, וכדעת בית הלל שכרם הוא רק אם יש בו שתי שורות (לעיל פ"ד מ"ה), ודינן כגפנים בודדות שמרחיקים מהן שישה טפחים בלבד. הנוסח "רבי אליעזר בן יעקב" נמצא רק בכ"י קופמן ובכל הנוסחאות האחרות "רבי אליעזר", ונראה שאינו אלא אשגרה מן ההלכה הקודמת 12 אפשטיין, מבוא, עמ' 1177. .
6הלשון "אף" אינה אלא הדגשה, ואין ללמוד הימנה דבר הלכה. מילה זו נוספה ונמחקה במשניות רבות בידי המעתיקים, ולעתים קרובות אין היא אלא תוספת סגנונית.
7ואם לאו הרי זה מיצטרפת עימה.