משנת ארץ ישראל על משנה כלאים ו:ד

1המדלי 16 לצורה "המדלי" ראו פירושנו לראש המשנה הקודמת. את הגפן על מיקצת אילן מאכל – "אין אדם מבטל אילן מאכל על גבי (בשביל) גפנו" (ירו', ל ע"ג), ואדם רואה ומחשיב את אילן המאכל, ולכן מותר להביא זרע תחת המו ֹ תר – אין להביא זרע תחת בדי הגפן אבל מותר להביא זרע מתחת לענפי עץ הפרי, שהרי אסור להביא זרע רק תחת הגפן, וכל דין כלאיים אינו חל על עצי פרי אחרים 17 ראו במבוא למסכת. . ענפי אילן המאכל אינם מתבטלים לגפן כענפיו של אילן הסרק. בפועל נחשבה הגפן למלכת המטעים ולעץ הרווחי והחשוב ביותר במטע. עם זאת, שיח הגפן הבודד קטן ורווחיו נמוכים מעץ רגיל. על כן במצב של הדליה הגפן נעזרת בעץ, והעץ הוא העיקר.

2אם הילך ה חדש – ענפי הגפן החדשה הילכו על כל אילן המאכל, יחזירנו – יחזיר את החדש, את ענפי הגפן למקום שהדלה עליו, ומותר לו להביא זרע תחת המותר.

3מעשה שהלך רבי יהושע אצל רבי ישמעאל לכפר עזיז – רבי יהושע בן חנניה היה מבוגר בהרבה מרבי ישמעאל, ואולי הלך בעיקר כדי לעמוד על פרטי הלכה בהדליית הגפנים למקום מגוריו של רבי ישמעאל שבו גידלו גפנים. רבי יהושע גר באיזור השפלה, בפקיעין, בין יבנה ללוד (תוס', סוטה פ"ז ה"ט ומקבילות), וכפר עזיז, היום חירבת עזיז, נמצא דרומית לחברון 18 בכתבי היד נוסחאות שונות לשם, ראו זק"ש, משניות, על אתר. .

4והראהו – רבי ישמעאל לרבי יהושע, גפן שהיא מודלה על מיקצת תאינה – גפן מודלה על אילן מאכל, אמר לו מה אני להביא זרע תחת המו ֹ תר אמר לו מו ּ תר – רבי ישמעאל החכם הצעיר מרבי יהושע אומר לו שהוא מותר. מסתבר שהוא מוסר לו מן הנוהג באיזורו. אף בהלכה זו כבהלכה הקודמת יש להניח שהמעשה הוא היסוד להלכה שנשנתה לפני כן במשנה.

5והעלהו משם לבית ה מגנייא – היא חירבת מונטר שהיא אתר קטן (כ- 2 דונם), וכנראה הייתה כפר בת של כפר עזיז במרחק של כשני קילומטר מכפר עזיז (איור 46) 19 חכמים העלו הצעות שונות לפירוש המילה (ראו קליין, ארץ יהודה, עמ' 155 ועמ' 145 הערה 175). הם לא ידעו על קיומה של חירבת מונטר ששמה אינו אלא תרגום ערבי ל"בית מגנייא" או של צורתה העברית בתוספתא (כמו בהמשך): "בית המגינין". מן כפר עזיז מובילה דרך עתיקה לחירבת מונטר, והדרך מוכיחה שבין שני היישובים היה קשר של תלות. בדרך אגב נציין שלפנינו מקום שהיו שתי צורות לשמו, ארמית ועברית, ולא כאן המקום להרחיב בבירור התופעה, וראו הנספח למסכת שקלים. , והראהו גפן שהוא מודלה על מקצת הקורא בתוך סדן של שיקמה ובו קורות הרבה – השקמה היא עץ פרי אלא שענפיה גדולים ועבים ומשמשים כקורות לבניין, וגזע העץ נקרא סדן. קורות אלו נחשבות כל אחת כאילן בפני עצמו (איור 47).

6אמר לו תחת הקורא זו אסור והשאר מותר – הקורה אשר הגפן מודלית על מקצתה אסור לזרוע תחתיה. באילן סרק נאסר כל השטח שמתחת לאילן כי הוא מתבטל לגפן שהדלוה עליו אבל באילן מאכל אין הוא מתבטל, וכך אף באילן של שקמה שפרותיו אמנם אינם חשובים והוא משמש בעיקר לקורות לבניין אך מכל מקום הוא אילן הנותן פרות. פירוש זה עולה יפה מן המקבילה בתוספתא: "מעשה שהלך רבי יהושע אצל רבי ישמעאל לכפר עזין 20 בכ"י ערפורט כבמשנתנו: כפר עזיז. והראהו גפן שמודלה על מקצת תאנה אמר לו מה אני להביא זרע תחת המותר? אמר לו: מותר, שאין אדן מבטל תאנתו מפני גפנו. העלהו משם לבית המגונין והראהו משם גפן שמודלה על מקצת קורה ובו סדן של שקמה ובו קורות הרבה. אמר לו תחת קורה זו אסור והשאר מותר שאני רואה כל קורה וקורה באילן אילן בפני עצמו" (פ"ד ה"ז). בתאנה מדלים על כמה ענפים כאחד אך בענף של שקמה אין מדלים אלא על כל קורה בפני עצמה.

7בתוספתא ובמקבילה בירושלמי (ל ע"ג) מוסיף רבי שמעון בן אלעזר: "אם היה מפציע בין קורה לחבירתה כאילו אילן אחד", ובכ"י ערפורט: "אם היה מפסיע", ופירושו שאם בד הגפן דרכו לפסוע ולהתפשט על כמה ענפים של אותו עץ. אף אילן השקמה אסור והריהו כאילן אחד.

8הסברנו את הסיפור כך שרבי יהושע שואל את רבי ישמעאל ולא שרבי ישמעאל שואל את רבו המבוגר. הסבר זה מבוסס על השיקול הצורני. בסגנון של חכמים מעשים מסופרים כמעט תמיד בלשון "אמר לו... אמר לו", ולא נאמר מי אמר למי. אך כלל זה יהא נקוט בידינו שהמילים "אמר לו" מסמנות את החלפת הדובר, על כן "הראהו גפן מודלה על מקצת תאנה" הוא בוודאי רבי ישמעאל שהראה את העצים המקומיים לאורחו, ועל כן: "אמר לו מה אני להביא זרע" היא שאלתו של רבי יהושע, והתשובה של רבי ישמעאל. בסיפא הסדר של הסיפור כבר תלוי ברישא: "העלהו (רבי ישמעאל את רבי יהושע) לבית המגנייה, והראהו (עדיין רבי ישמעאל) גפן... אמר לו תחת הקורה זו אסור...". לפי סדר הסיפור זו הייתה צריכה להיות תשובתו של רבי יהושע, אבל הסיפור תלוי במקבילה שברישא וחסרה השאלה ההלכתית "מה אני להביא זרע". אפשר גם להסביר שרבי ישמעאל שאל ורבי יהושע ענה לו, אבל אז הסדר הסיפורי יימצא משובש. כאמור, רבי יהושע הוא רבו הוותיק של רבי ישמעאל. האגדה אף מספרת שרבי יהושע פדה את ישמעאל הצעיר מהשבי (ירו', הוריות פ"ג ה"ד, מח ע"ב; בבלי, גיטין נח ע"א). רבי ישמעאל היה צעיר מרבי יהושע ושואל אותו שאלות בהלכה. כדוגמה ליחסים ביניהם ולצורה הסיפורית ישמש לנו הסיפור הבא: "אמר רבי יהודה שאל רבי ישמעאל את רבי יהושע כשהיו מהלכין בדרך. אמר לו (רבי ישמעאל) מפני מה אסרו גבינות הגוים? אמר לו (רבי יהושע) מפני שמעמידין אותה בקיבה של נבלה. אמר לו (רבי ישמעאל) והלא קיבת עולה חמורה מקיבת נבלה, ואמרו כהן שדעתו יפה שורפה חיה, ולא הודו לו, אבל אמרו: אין נהנין ולא מועלין. חזר אמר לו (רבי יהושע) מפני שמעמידין אותה בקיבת עגלי עבודה זרה. אמר לו (רבי ישמעאל) אם כן למה לא אסרוה בהנאה? השיאו לדבר אחר. אמר לו (רבי יהושע – זהו המשך האמר לו הקודם) ישמעאל אחי היאך אתה קורא (שיר השירים א ב) כי טובים דודיך מיין או כי טובים דודייך? אמר לו (רבי ישמעאל) כי טובים דודייך. אמר לו (רבי יהושע) אין הדבר כן, שהרי חבירו מלמד עליו לריח שמניך טובים" (משנה, עבודה זרה פ"ב מ"ה). בסיפור רבי ישמעאל שואל אך גם מרגיש את עצמו בן חורין להתווכח, ורבי יהושע מכנה אותו "אחי", שהוא המינוח המקובל לחכמים שווי דרגה (משנה, ידים פ"ד מ"ג; תוס', ברכות פ"א ה"ז).

9מעין אותה מסגרת סיפורית יש במסורת אחרת: "מעשה ברבי ישמעאל שהיה מהלך אחר רבי יהשע. אמר לו הטהור לחטאת שהסיט את המפתח שהוא טהור של תרומה מהו טמא או טהור? אמר לו טמא. אמר לו ולמה? אמר לו שמא היתה בידו טומאה ישנה, או שמה ישכח ויסיט את הדבר הטמא. אמר לו וכי אינו אלא שהסיטו ודיי, אבל נראין דבריך בדבר הראוי לטמא מדרס. או שמא היתה בידו טומאה ישנה, או שמא ישכח ויסיט את הדבר הטמא. השיאו לדבר אחר אמר לו: ישמעאל אחי היאך אתה קורא כי טובים דודיך מיין, או כי טובים דדיך מיין? אמר לו כי טובים דדיך. אמר לו אין הדבר כן, שהרי חברו מלמד עליו לריח שמניך טובים" (תוס', פרה פ"י ה"ג, עמ' 639-638). במעשה זה רבי ישמעאל מהלך אחר רבי יהושע, ביטוי מובהק של כפיפות, ובמעשה הראשון שניהם מהלכים יחדיו כשווים.

10במסורות אחרות רבי יהושע ורבי ישמעאל חולקים כאילו היו שווי דרגה (משנה, ידים פ"ד מ"ג; ספרי זוטא, ה יג, עמ' 233), ורבי עקיבא שואל את שניהם (ספרא, תזריע נגעים, פרשה א ה"י, סא ע"א). אבל במחלוקת אחרת בין רבי יהושע ורבי ישמעאל אומר לו רבי יהושע "טעית" (בבלי, בכורות כ ע"א), ביטוי שיש בו תחושת פטרוניות ובכירות. על כן, אין ספק שהמעשה שלפנינו שרבי יהושע הוא השואל בו הנו מיוחד.

11כאמור, רבי ישמעאל הוא בן המקום. הוא מכיר את המקומות ואת העצים ומדגים לפני רבי יהושע את תורת המקום ואת המסורות המהלכות בין חבורות הלימוד בו. מעשה אחר שרבי יהושע שואל בו חכם צעיר ממנו בדיני כלאיים מצוי בתלמוד הבבלי (עירובין יא ע"א), ועסקנו בכך במבוא.