משנת ארץ ישראל על משנה מדות ד:ז
משנת ארץ ישראל על משנה מדות · Mishnat Eretz Yisrael on Mishnah Middot 4:7
Open in the reader →1לאחר החתך של גובה ההיכל המשנה עוברת לחתך של אורך 31 האורך והרוחב של המבנה כולו. ההיכל (מזרח-מערב).
2מן המזרח למערב מאה אמה – שפירוטן כדלהלן, אמה – מילה אחרונה זו איננה ברוב עדי הנוסח והיא מיותרת, לכותל האולם חמש – עובי הקיר עצמו חמש אמות, והאולם אחת עשרה – רוחב האולם 11 אמות כרוחב עזרת ישראל, עזרת כוהנים ואחורי הכפורת, חצי מהשטח שבין האולם ולמזבח. רק רוחב עזרת המזבח הוא 32 אמה.
3כותל ההיכל שש – קיר ההיכל עצמו, שבו נבנו התאים הנזכרים במשנה ג, ותוכו ארבעים – האולם עצמו, ללא הקירות, הוא אפוא 40x100 אמה, אמה טריקסין – מקום הפרוכות בין ההיכל לקודש הקודשים. לכאורה לפנינו מילה יוונית. ניתן לזהות במילה את המרכיב של שלוש (טרי), כמו טריקליניום (טרקלין) שהוא חדר הסבה לשלוש מיטות. ברם כיוון מחשבה הגיוני זה אינו מניב תוצאה מוכרת ביוונית.
4המילה נזכרת עוד בתלמוד בהקשר אחר: "בא וראה שלא כדורות הראשונים דורות האחרונים; דורות הראשונים היו מכניסין פירותיהן דרך טרקסמון – כדי לחייבן במעשר, דורות האחרונים מכניסין פירותיהן דרך גגות דרך חצרות דרך קרפיפות – כדי לפטרן מן המעשר" (בבלי, ברכות לה ע"ב). הטרקסמון הוא אפוא חלק מהבית שהכניסה אליו מהווה גמר מלאכה לעניין מעשרות, אף על פי שניתן להגיע לבית גם לא דרכו, וכך להיפטר ממעשר. הפרשנים הסבירו כך את המונח אך לא הציעו פירוש מילולי, ואף לא חלק של הבית המתאים להגדרה זו. עוד נזכר ה"טריקסין", או בכתיבים אחרים ("טריכסון"), בדיוני התלמודים סביב משנתנו: האם השטח הזה נחשב לקודש הקודשים או לקודש (ירו', כלאים פ"ח ה"ה, לא ע"ג; יומא פ"ה ה"א, מב ע"ד; בבלי, יומא נב ע"א, ועוד). כבר הגאונים הסתמכו על הירושלמי כדי לפרש שטרקסמון הוא לשון פנים וחוץ 32 אוצר הגאונים, יומא, עמ' 55, ואחריו פרשנים רבים. . ברם כל שהירושלמי דן בו הוא הפן ההלכתי, האם האמה טרקסמון נחשבת ל"פנים" (קודש קודשים) או ל"חוץ" (היכל), ואין כאן פירוש מילולי.
5בברייתא דמלאכת המשכן מוסבר: "...אבל בבניין האחרון לא היה שם כותל אלא שני פסין ארכו של כל אחד ואחד אמה ומחצה, ושתי פרכות של זהב היו פרוסות עליהן מלמעלה והיה נקרא מקום הטרקסין" (פ"ז). ה"ברייתא" חולקת מעט על משנתנו לגבי גודל השטח ומסבירה את תפקידו של החלל הריק – תליית הפרוכות. זה שטח ביניים בין ההיכל לקודש הקודשים, והיו בו רק פסים לרוחב המקדש ששימשו לתליית הפרוכות.
6היו מפרשים שהציעו שהמילה באה מהשורש טר"ק, גדר, והפנו למונח הבבלי "טרוקי גלי" – סגרו הדלתות (בבלי, ברכות כח ע"א; בבא קמא קיב ע"א) 33 כך, למשל, בעל פסיקתא זוטרתי לשמות, לז ע"א; רש"י ליומא נב ע"א, ועוד. . בערוך השלם 34 כרך ד, עמ' 97. יש הצעות מספר, כגון צירוף של מעבר סגור: מעבר – מהמילה היוונית έσωθεν שמשמעה דרך החוצה, וסגור – כמו Θúρασι (טורסי), שהוא המקור של ה"טרק" = סגר. בתשובת גאון מפורש: "אמה טרקסין. בלשון ישמעאל בראסתג. והכותל שהיה בבית שני מבדיל בין הקדש ובין קדש הקדשים כך נקרא" (תשובות הגאונים הרכבי, רפז).
7הפירוש המילולי הוא אפוא בעייתי, אך הפירוש הארכיטקטוני ברור. בשטח זה תלויות היו הפרוכות המפרידות בין הקודש לקודש הקודשים, או הפרוכת האחת, כדברי המשנה ביומא המתארת את עבודת הכוהן הגדול: "היה מהלך בהיכל עד שמגיע לבין שתי הפרוכת המבדילות בין הקדש ובין קדש הקדשים, וביניהן אמה. רבי יוסי אומר לא היתה שם אלא פרוכת אחת בלבד, שנאמר 'והבדילה הפרוכת לכם בין הקדש ובין קדש הקדשים'. החיצונה היתה פרופה מן הדרום, והפנימית מן הצפון. מהלך ביניהן עד שמגיע לצפון" (פ"ה מ"א). אם כן משנתנו כמשנת יומא בדעת תנא קמא, ורבי יוסי מביא דעה אחרת המבוססת כנראה על הפסוק, אלא שהפסוק מתאר את המשכן ולא את מקדש בית שני. האמה טרקסין היא אפוא מעבר, והרי זו המילה שבתוספתא: "כלים שברסטקאות מכאן ומכאן טהורין" (אהלות פ"ה ה"ה, עמ' 602), ואין רסטקאות אלא פרסטקאות, כמו שגורס הר"ש (פ"ד מ"א) 35 הר"ש עצמו מסביר שאלו חללים קטנים בקיר, וליברמן (תוספת ראשונים ג, עמ' 107) מסביר שאלו מגדלים קטנים בצד מגדל גדול. שני פירושים אלו קשים מבחינה מילולית, וראו עוד פרסטקין (תוס', אהלות פ"ז הט"ז, עמ' 605), שהם ארונות קיר סגורים, והם מתקן אחר. . קוהוט בפירושו לערוך השלם גוזר את המילה מיוונית (τρώξ) או מלטינית (trassa), שתי מילים שמשמען מעבר, מדרגה או נתיב בנוי. משמעות זו מתאימה מאוד למונח טרקסין, מעבר בין הפרוכות. פירוש זה מסביר את המשנה היטב. אם כן, טרקסין אינו אלא חלל למעבר.
8עשרים אמה לבית קודש הקדשים – רוחבו של קודש הקודשים, כותל ההיכל שש – המערבי החיצוני, והתא שש – לפי התיאור יש תא גם בקודש הקודשים, או שהתא הוא חיצוני לקודש הקודשים. פרט זה קשה, שכן התא אמור להיות בתוך הקיר, והקיר כבר נזכר ונמנה. זו דוגמה לכללים שקבענו במבוא: תיאור המתעלם מרוחב קירות הוא תיאור בית מדרשי ולא תיאור רֵאלי.
9וכותל התא חמש – גם משפט זה קשה, ואפשר להבינו כרֵאלי רק אם התא היה מאחורי קודש הקודשים (ממערבו), מחוץ לקו הבניין. כזכור היו בצלע המערבית שני שערים (פ"ב מ"ו), ושיערנו שהם שני השערים של מרחב זה שהיה אולם צר (20x6 אמה), או שתי לשכות. סך כל המרחב כולל הקירות הוא 11 אמה, גודל היחידה הבסיסית במקדש.
10חתך ממזרח למערב – 100 אמה
12כותל האולם 5
13אולם 11
14כותל ההיכל 6
15האולם עצמו 40
16אמה רווח בין האולם לקודש הקודשים 1
17קודש הקודשים 20
18כותל קודש הקודשים המערבי 6
19תא חיצוני 6
20כותל התא 5
21מן הצפון לדרום – לאחר החתך האורכי המשנה מציעה חתך רוחב (צפון-דרום). המשנה בוחרת לעסוק בחתך הרוחב של האולם, בצדו המערבי (הקרוב להיכל). המשנה מתעלמת מההבדל שהיה בין הקיר המזרחי של ההיכל לקיר המערבי. בקיר המזרחי היה פתוח פתח ובו דלת, ושני פשפשים ללא תאים, ואילו בקיר המערבי היה קרוע פתח ובו הפרוכת.
22שבעים אמה – בסך הכול. שבעים אמה הן אורך האולם, וברור שהכוונה לתאר את האולם בקטע הנושק בינו לבין ההיכל. אנו קובעים זאת משום שמופיע המרכיב של התא שקיים רק בהיכל.
23כותל המסיבה חמש – המינוח אינו מדויק. אין למסיבה כותל חיצוני, אלא הכוונה לכותל האולם עד המסיבה.
24והמסיבה שלש – לעיל מ"ה תוארה המסיבה המצויה בפינה הצפונית-מזרחית.
25כותל התא חמש – התאים תוארו לעיל (מ"ג). קטע הכותל המפריד בין המסיבה לתא הוא למעשה הכותל החיצוני של ההיכל. הרואה מבחוץ רואה כותל זה. לפי המשנה לעיל האולם עודף על ההיכל 15 אמות מכל צד, ועודף זה הוא בית החלפות (להלן בהמשך המשנה). אבל בקטע שלפנינו העודף של האולם עד הקיר החיצוני של ההיכל הוא 15 אמה. ייתכן שבית החלפות עצמו היה 15 אמה (בתוך שטח האולם), אך העודף של האולם על ההיכל היה קטן יותר. זו סתירה "אדריכלית" בין שתי המשניות.
26והתא שש – גודל התא עצמו 6 אמות. הכוונה לגודלו בציר צפון-דרום, כלומר עומק התא, כך שנתון זה אינו סותר את הנתון במשנה לעיל (מ"ג) העוסק ברוחב התא (ציר מזרח מערב).
27כותל ההיכל שש – בין תא 1 לתא 2. עד כאן 24 אמה, ותוכו עשרים אמה – תוכו הוא ההיכל עצמו (השטח הפנימי ללא הקירות). אנו מציעים זאת על סמך משמעות המילה בתחילת המשנה "תוכו ארבעים אמה". אם כן, שטח ההיכל מבפנים 40x20 אמה ושטחו החיצוני רב הרבה יותר. המשנה אינה מפרטת כיצד מתיישבים נתונים אלו עם רוחב הפתח. כאמור, הפתח היה עשר אמות ולצדו שני פשפשים. לפתח צריכים היו להיות שני כתלים מהצדדים, ולפי יתר המידות של הקיר היה רוחבם 6 אמות לפחות. מעבר להם שני פשפשים (2 אמות לפחות), וכותל נוסף שרוחבו 6 אמות כבר משובץ בתיאור של הקטע הקודם (בתוך ה-25 אמה). הווה אומר, סך כל הרוחב של מערכת הפתחים היה לפחות 26 אמות. לא ברור כיצד משתלב אפוא הפתח בתיאור של המשנה. אפשר להציע סדרת פתרונות אדריכליים ליישוב כל הפרכות, אבל אלו מצטרפות לסתירות שהצענו לעיל בין הנתון של 15 אמה, עודף האולם על ההיכל, לבין העולה ממשנתנו. התיאור שלפנינו אינו לכיד אפוא. במהלך התיאור הצבענו על פרטים רבים לכידים, כאן הפרטים אינם לכידים.
28מעתה המשנה ממשיכה בתיאור החלק הדרומי של הכותל המזרחי: כותל ההיכל שש – הכותל הדרומי של ההיכל . והתא שש וכותל התא חמש ובית הורדת המים שלש אמות והכותל – עוד המשך של הכותל, חמש אמות – כל זה 25 אמה, מערכת המקבילה לזו של החלק הצפוני של הקיר. המרכיב של "בית הורדת המים" אינו נזכר במקורות נוספים, ומבחינה ארכיטקטונית הוא מקביל למסיבה, היא מערכת המדרגות שמחוץ לכותל הצפוני של ההיכל. מהותו של מרכיב זה נעלמה. מילולית משמעו שהיה כאן פתח ניקוז. אבל הוא איננו חלק מההאולם עצמו, ואין צורך שמרכיב כזה "יתפוס" שלוש אמות. דומה שלפנינו מרכיב מלאכותי הבא ליצור מערכת מקבילה לזו שבצד הצפוני.
29הקיר המערבי של האולם מצפון לדרום
31למעשה העורך מותיר שטח בלתי מחולק שהוא מכנה אותו "תוכו". ייתכן שלמחבר כבר לא הייתה מסורת מה נעשה בעשרים אמה אלו. אנו הצענו מדעתנו שחזור, אך המחבר לא עסק בשחזורים אלא במסורת, ולא הייתה בידו מסורת ברורה. זאת במיוחד נוכח הסתירות לגבי התאים בצלע המערבית של ההיכל. במשנה הבאה נפגוש תופעה דומה ונחזור לעיין בה. כאמור, גם בית הורדת המים הוא מרכיב שקיים רק בצלע המערבית או בצלע המזרחית, ולא בשניהם.
32האולם עודף עליו חמש עשרה אמה מן הצפון וחמש עשרה אמה מן הדרום – ההיכל עצמו צר יותר ורוחבו (צפון-דרום) 40 אמה בלבד, והוא – ההפרש של 15 אמות מצפון, או גם מדרום, הוא היה נקרא בית החלפות – לעיל עסקנו ופירשנו קטע זה (פ"ג מ"ה). הכוונה לשטח הכלוא בין ההיכל לבין קירות החצר שסביבו. מהמשנה לא ברור האם הכוונה לשתי העזרות משני צדי ההיכל (הצפוני והדרומי) או רק לצד הצפוני, ששם גונזין את הסכינין – הסכין הוא קודש, ומשנפסל גנזו אותו. אין בכך צורך הלכתי אלא כבוד לכלי הקודש, נוהג שהתקבע והתקדש, וההיכל צר מאחריו – ממערב, ורחב מלפניו – ממזרח, דומה לארי שנאמר הוי אריאל אריאל קרית חנה דוד (ישעיה כט א) מה הארי צר מאחריו ורחב מלפניו אף ההיכל צר מאחריו ורחב מלפניו אף ההיכל צר מאחריו ורחב מלפניו – לפי מטרתו של הבניין וסדרי הקדושה שלו, הרי שלפניו הוא "מערב". אלא שהעורך מתכוון לתפיסה הגאוגרפית-ארכיטקטונית המקובלת שבה פני המבנה למזרח. אנו עמדנו לעיל על מרכיב המזרח בתפיסות הקוסמוגרפיות של המזרח הקדום, לפיכך אין צורך לפרש שהמקדש עצמו הובן בעבר כבעל אוריינטציה למזרח, אלא שהעורך נוקט במונחים הארכיטקטוניים המקובלים בחברה. גם יוספוס מזכיר פרט זה של מבנה המקדש, אם כי לדעתו האולם רחב יותר בעשרים אמה מכל צד. הבדל כזה בין חמש עשרה אמה (המשנה) ועשרים אמה (יוספוס) נראה בעינינו זניח, הוא יכול לנבוע מאמות בגודל שונה או משכחת-מה.
33לסיכום שאלת התאים והמסיבה, אם התאים והמסיבה מצויים בתוך קירות ההיכל, אזי:
34רוחב המסיבה והתאים לפי פ"ד מ"ז 25 אמה מכל צד; רוחב ההיכל עצמו 40 אמה בלבד – והנתונים סותרים.
35אם רק התאים מצויים בתוך ההיכל, כפי שפירשנו את משנה ז, אזי לבניית התא נדרש רוחב של 17 אמה מכל צד של ההיכל, ולפנים ההיכל (ה"תוך") נותרו 6 אמות בלבד (רוחב כל ההיכל 40 אמה). נתון זה סותר את המשפט ש"תוך" ההיכל 20 אמה. הוא סותר גם את ההנחה הפשוטה שמכלול הפתח הוא עשרים אמה (עשר אמות פתח ושני קירות, לפחות 5 אמות מכל צד). אין צריך לומר שהוא גם סותר את ההנחה שההיכל היה רחב ידיים.
36ניתן לשחזר את ההיכל כך שרוחב השטח הפנוי בהיכל (ה"תוך") יהא 20 אמה, הפתח 10 אמות ומכלול הפתח עם הקירות 20 אמה, כרוחב ההיכל. עשר אמות מכל צד יכילו תא צר ושני קירות משני צדדיו. אבל הצעה כזאת סותרת את משנה ז, וגם מבחינה ארכיטקטונית סותרת את המקובל במשנה שרוחב הקיר 6-5 אמות.
37לאורך ההיכל (61 אמה) ניתן להציב 5 תאים של 5 אמות כל אחד (עם 7 אמות רווח בין תא לתא). לרוחב ההיכל לא ניתן להציב חמישה תאים, על כן צריך להניח שחמשת התאים השתרעו רק עד אמצע קודש הקודשים, והם היו מסודרים כמו בתרשים.
38סידור התאים ללא קנה מידה
40מערב
41מזרח
42אי אפשר שהתאים היו באולם במידות המופיעות במשנה, משום שרוחב האולם אינו מספיק.
43אין בעיה לשחזר מחדש את ההיכל כך שהנתונים יהלמו ויסתרו רק מעט פרטים הנזכרים במקורות. ניתן לעשות זאת אם נפרש שהתאים אינם כלואים בין הקירות אלא הם כוכים בתוך הקיר הקיים שעוביו 10 אמות (עשרים אמות חלל ההיכל וקירות של 10 אמות מכל צד). עצם קיומם של כוכים כאלה, או של קיר כפול שבמרכזו תאים פתוחים, אינו פוגע ביציבות הבניין (אם הכוכים נבנו בשלב המקורי ואם הם משולבים כהלכה בקירות). אבל אי אפשר להלום את כל הנתונים הכמותיים שבמשניות. מכיוון שהתאים הם מרכיב הנזכר בספר יחזקאל עולה השאלה האם שילובם במשנה הוא באמת מסורת על בית שני, או הרכבה מדרשית. כך או כך, אי אפשר לקיים את כל הנתונים במשנה. אירעה כאן תקלה חמורה במסורת המסירה.