משנת ארץ ישראל על משנה נדה, הקדמה
משנת ארץ ישראל על משנה נדה · Mishnat Eretz Yisrael on Mishnah Niddah, Introduction
Open in the reader →1מסכת נידה עוסקת בתופעה ביולוגית של הופעתו המחזורית של דם הנידה. התורה קבעה שדם זה טמא ומטמא בצורה חמורה. התורה לא פירשה ממה נובעת הטומאה, ולמה שונה דם זה מכל פצע או הפרשה אחרת. שיבוצה של מסכת נידה בסדר טהרות נובע מכך שטומאת הנידה נתפשת כמו כל טומאה אחרת. גורם טכני שיש לו כללים משפטיים מתי הוא מטמא ועד כמה. כן מוצגים במסכת תנאי ההיטהרות שגם הם טכניים (זמן וטבילה). הנידה קשורה כמובן לאישה בלבד אך המסכת לא שובצה בסדר נשים אלא בסדר טהרות, זאת למרות ההקשר החברתי לנשים. יתר על כן, שיבוצה של מסכת זבים בסדר טהרות, יוצר רושם כאילו הזיבה אצל הגבר היא תופעה מקבילה לנידה של האישה. רושם חיצוני כזה הוא כמובן מוטעה. זיבה היא מחלה שיש לגבר, וגם לאישה זיבה שמעמדה שונה וסיבותיה שונות מזו של הגבר. נידה היא תופעה שונה, היא איננה מחלה אלא חלק משגרה ברוכה.
2עבור הרופא, ובעולם הביולוגי, מחזור ההולדה הוא כמו כל מחזור גופני. אם הנידה איננה מחלה, ואיננה עונש, היא איננה מכובדת או מגונה, היא תופעה טבעית. אבל בעולם ה'אמיתי' מבחינה חברתית, העיסוק בנושא עמוס בתכנים בעלי רגישות דתית ומוסרית אינו פשוט. אין מדברים בפומבי על נושאים אלו והעיסוק בהם משיק לתחומים שהצנעה יפה להם. גם אנחנו כלומדים, פרשנים וחוקרים, וגם הקוראים את החיבור, איננו משוחררים מכבלים אלו של רגישות תרבותית. יתר על כן, גם איננו רוצים להשתחרר מהם. מה שמתאים לשיחת לומדים או רופאים איננו מתאים לשיחת שולחן חברתית. מצב זה השפיע על בחירת סגנון הדיון, ואולי גם על הצגת התמונות, אך מבחינה תוכנית - 'תורה היא וללמוד אנו צריכים'. אנו מתקשים לקבל שינוי מילים רגישות בשלל כינויים מגבירי צניעות. כל כינוי יהפוך בעצמו לשפה בלתי ראויה. השתדלנו לכתוב בשפה מובנת לכל.
3מסכת נידה נלמדה במסגרת פירושנו פעמָיים. בפעם הראשונה למדנו את המסכת אני ואחותי. השתדלנו למצוא את פשוטם של דברים, ולמצוא את דרכנו ללא הנחות פרשניות וללא אפולוגטיקה או פולמוס, שני מרכיבים שהם טבעיים בלימודם של עניינים כאלה. לאחר מותה של אחותי, פרופ' חנה ספראי ז"ל, למדנו את המסכת בשנית, ד"ר דניאל רוזנק, גניקולוג בכיר בבית החולים, שבקיא גם בהלכות נידה, ואנוכי. נדרשתי לכך משום שרציתי שהפירוש יהיה מבוסס על אדנים מקצועיים בתחום הריאליה הרפואית. כשם שבלימוד מסכת כלים נזקקתי למידע מתחום הקרמיקה הארכיאולוגית.
4על התחום הרפואי ניתן למצוא מידע אינטרנטי רב. חלקו נכתב מתוך מבט המבוסס בעיקר על ההלכה היהודית לדורותיה, זאת על חשבון הדיוק העובדתי-ריאלי. כתוצאה מכך המידע איננו בטוח ואיננו מקצועי. התערבבו בו לא מעט אמונות תפלות. המידע הרפואי שבחיבורנו מבוסס על מחקר וניסיון רפואי רב היבטי, שמציג ד"ר רוזנק. הוא עדיף בהכרח על המידע הרווח בציבור, וכן על המידע שיש לנשים עצמן, שכל אחת מהן מכירה את ניסיונה האישי בלבד.
5מסכת נידה מציבה לפני החוקר והלומד הדתי אתגר מיוחד. העולם הקדום ניצב לפני תופעת הלידה והמחזור הביולוגי של האישה בפליאה. סביב דם המחזור נקשרו אגדות, וגישה ריאלית התערבבה עם פחדים, חששות מאגיים, ואמונות תפלות. מה שנראה עבור חוקר מודרני כתופעה ביולוגית ברוכה, תנאי הכרחי ללידה, וחלק מהגלגל הביולוגי של האישה היה בימי קדם גם מבעית ומפחיד. 1 ראו דוגלאס, טומאה ופחד. בתנאים אלו יש לצפות גם להשתלבות מרכיבים מסוג זה בהלכה, או לפחות לחדירתם אליה. במצב כזה יש לצפות להופעתם של מרכיבים עממיים שיכללו השקפות רבות מעבר להלכה, מתוך שילוב של יראת שמים וחרדה. אנו נָראה שבהלכה התנאית נעשה מאמץ רב שלא לכלול מרכיבים חוץ הלכתיים בהלכה. בתקופות מאוחרות חדרו מרכיבים כאלה. במקביל, חלק מההסברים האמוראיים אינם עומדים במבחן התצפיות הרפואיות בנות זמננו. בספרות חז"ל הקנונית, הגישה המאגית נדחקה לשוליים, אך לא נעלמה.
6כך נחלקים חז"ל, האם הופעת דם המחזור היא קללה או ברכה. ביטוי לכך יש במשנה להלן בפ"ט מ"א ובדיונים סביבה. המשנה מציינת שיש נשים שדמן מרובה ויש שדמן מועט. ונראה שבעיני המשנה זו תופעה טכנית, אך בתלמודים המפרשים את המשנה מתקיים דיון האם הדם הוא סימן קללה או ברכה. "תנא: דור קטוע. תני רבי חייא: כשם שהשאור יפה לעיסה - כך דמים יפין לאשה. תנא משום ר"מ: כל אשה שדמיה מרובין - בניה מרובין" (סד ע"ב). בסוגיה זו שתי דעות. האחת טבעית וריאלית והשנייה פחות. כך גם בסוגיה בבלית אחרת (כתובות י ע"א) שיש לה מקבילה ארץ ישראלית (מדרש שמואל ב יג).
7כך גם במקורות אחרים, הופעת המחזור היא אחת הקללות שנתקללה האישה ועונש על חטאה של חוה. במדרש קיצוני, שטרם נדפס מובאת התקווה או האמונה "ולעתיד לבוא יסורו אלו הגזירות (עשר הגזירות שהונחתו על חוה בגלל חטאה) מתוך היראה והדעה שתהיה בישראל". 2 מתוך קטע מדרשי הקרוב למדרש 'פתרון תורה' מצוי בספרית המכון לכתבי יד באוניברסיטה העברית בירושלים. .75, 02052/10 אם יזכני החונן לאדם דעת, נפרסמו. העמדה שמצוות בטילות לעתיד לבוא נדירה במחשבת ישראל, והרמב"ם רואה בה כפירה בעיקר. זו רק דוגמה להתרשמות עד כמה מיוחד היה היחס למצוות נידה בחברה היהודית. במהלך המבוא והפירוש נעמוד על מרכיבים אלו.
8למסכת זו התברכנו במהדורה מדעית שאותה ההדירה בשעתה תרצה מיטשם לבית פוקס. המהדורה פורסמה רק כעבודת דוקטורט, ושימשה עבורנו כמקור מרכזי. במחקר המודרני יש עיסוק רב ומחודש במסכת. השתמשנו כמובן בספרות זו, תוך שאנו משתדלים לנפות היבטים פולמוסיים מחד גיסא, ואפולוגטיים מאידך גיסא. אלו גם אלו מצויים בשפע במחקר ובפרשנות המודרנית.
9המסכת נערכה במערכת תבונות, וכמובן הפירושים עוררו ויכוחים ומחלוקות, בגישה ובפרטים. על המסקנות הרעיוניות אחראים אנו המחברים. ברצוני להודות ליהושע גרינברג האחראי על עריכת המשנה וכן לרב אב"י ונגרובר שעסק בניכוש השגיאות.
10משנת נידה יוצאת מתוך הבית החדש של פירוש המשנה, והיא מכללת הרצוג. המכללה קיבלה על עצמה להיות בית לפרויקט, ואני מקווה להביאו, יחד עימה לסיומו.
11בהוצאה השתתפו עימנו רבים. בני משפחתי הרבים ובראשם אשתי דינה שנרתמו לצילום התמונות. תודה מסוג אחר חייב אני לד"ר דוד יסלזון הדוחף אותי תמיד לשיפור חזותו האסטתית של הספר. עזרתו הכספית מעניקה לי את הבסיס לעבודה. שנים רבות שימשתי כראש הקתדרה על שם א' וצ' מושקוביץ.הקתדרה תמכה ככל יכולתה בפרויקט, וזו הזדמנות להודות למשפחת מושקוביץ על העזרה. תודה מסוג מיוחד אני חייב לידידי ד"ר יואל פיקסלר המצלם עבורי תמונות ברחבי הארץ והעולם, מעבד אותן ומסייע למצוא תמונות נידחות. תמונות נדירות נוספות סיפק לי פרופ' מרדכי אביעם ואני מודה גם לו על העזרה בתמונות ומציאת הספרות. את צורתו הסופית של הספר עיצבה זהבה ולדמן מסטודיו ולדמן, בטוב טעם ורגישות תוכנית ואסטתית. את העטיפה היא עיצבה כך שתהיה קרובה מאד לעיצוב הקודם שעיצבה בזמנו מיכל שליסלברג מ'עדי-גראף', ותודתנו לכולן.
12מודה אני לשלושת הבתים בהם אני חי. הראשון הוא ביתי האישי. משפחתי, אשתי דינה, בני ובנותיי, שכולם עזרו לי בדרכם ובמקומם במתן "רוח גבית אוהבת" ופה ושם בהעתקות ובהגהות, ובעיקר לאשתי שעמלה רבות גם בתחום הארגוני ולמעשה הפכה למנפיקה של הפרויקט, וגם סייעה בהכנת האיורים לדפוס. דינה הפכה לשותפה מלאה בגוף ובנפש שלי ושל המפעל.
13קיבוצי בית קבוצת יבנה המהווה בשבילי בית שני אך גם מעבדה לחיי קהילה שומרת מצוות. הרגישות הקהילתית, היא חלק מהתודעה הדתית שאני מייחס גם לקדמוננו. בקיבוצי למדתי פרק בשאלות של ניהוג קהילה והצגת דרישות מציבור, במצב שבו נדרש גם לשמור על ליכוד ומשמעת מרצונם החופשי של כל המשתתפים. חיים יחדיו, של בעלי תפישות, שכולן מכוונות לעבודתו של בורא עולם, אך רוחשים בהם גישות ונתיבי התנהגות שונים.
14ואחרון חביב הוא הבית השלישי הוא בית בר אילן שבו לימדתי ועדיין אני מלמד. שם פיתחתי את הגישה המדעית.
15מעל כולם חב אני תודה עמוקה לבורא עולם. "החונן לאדם דעת". תודה מיוחדת שזכיתי לכך שעבודתי היא גם אורח חיי, וכל היום היא שיחתי. ואשרי שזכיתי לכך.
16זאב ספראי