משנת ארץ ישראל על משנה ערלה ג:ב

1הצובע מלא הסיט – הצובע חוט אשר אורכו כמלוא הסיט. מפרשי המשנה מוסרים מסורות שונות למשמעו ומידותיו של הסיט. אנו מהלכים אחר דבריו של הקלירי בפיוטו "אז ראית וספרת" לפרשת שקלים 7 סידור עבודת ישראל, עמ' 653. ראו דברי בעל מלאכת שלמה שהתחבט בנושא. : "וארבע אצבעות הוא הטפח והסיט". כך אף בפירוש הגאונים לסדר טהרות, כלים פי"ג מ"ד: "הסיט פ' ד' אצבעות" 8 מהדורת אפשטיין, עמ' 30, וראו שם הערות 25-24, וראו בפירושנו לשבת פי"ג מ"ד. . אם כן, סיט וטפח חד הם. הרמב"ם בפירושו כותב: "וראיתי לגאון שרוחב הסיט הוא מרחק שבין הגודל והאצבע כשנפתחים תכלית מה שאפשר". כך הוא כותב אף במשנה תורה: "וכמה רוחב הסיט כדי למתוח מן בוהן של יד עד האצבע הראשונה כשיפתח ביניהן בכל כחו" 9 משנה תורה, פרק ט מהלכות שבת ה"ו. שיעור זה אינו תואם את תרגום השבעים אשר מתרגם את הזרת שבמקרא ל- σπιθαμής. בתרגום הארמי: "זרתא" או גם "טפח". אפיפניוס מקדיש למידות דיון ארוך ואיננו מזכיר מידה זו. . אלו שתי הדעות העיקריות, ובספרות הפרשנית מתנהל דיון ארוך שאין בו ראיות מכריעות 10 ראו לוי, מילון; שעפטיל, ערך מלין, עמ' 92-91; בעל הון עשיר למקום. מקור המילה שמי, ראו לוי, שם. .

2בקילפי עורלה – בצבע העשוי מקליפי ערלה, כלומר מין קליפי רימונים או אגוזים, כפי שהעלנו בפירוש למשנה הקודמת. בשנות הערלה יבול הפרות של העץ הוא זעיר, מעט הפרות שצומחים הם קשים וראויים לאכילה רק בדוחק, וממילא כל הדיונים על אכילתם הם במידה רבה תאורטיים. לעומת זאת ניתן להפיק מהקליפות צבע כבכול שנה (אם כי בכמות קטנה), וכבר ראינו שקליפות הרימון נחשבו כחומר גלם להכנת צבע סגול או צהוב (לעיל פ"א מ"ח).

3וארגו בבגד – את החוט שנצבע בקליפי הערלה, ואין ידוע אי זה הוא – החוט, רבי מאיר אומר ידלק הבגד – חוט באורך של סיט הוא בעל ערך ואינו בטל, וחכמים אומרין יעלה באחד ומאתים – החוט בטל באחד ומאתיים של חוטי הבגד.

4הירושלמי למשנתנו קובע: "מאן תנא סיט רבי מאיר, ברם כרבנין הוא סיט הוא פחות מסיט" (סג ע"א), מכיוון שלדברי חכמים החוט עולה באחד ומאתיים ואין הבדל בין סיט לפחות מסיט 11 וכפירוש הר"ש סירליאו והרידב"ז, ולא כדברי הפני משה. ראו אפשטיין, מבוא, עמ' 102 הע' 2. . מידת הסיט בחוט ובבגד נזכרת אף בהלכות שבת: "שיעור המלבן והמנפץ והצובע והטווה כמלא רוחב הסיט כפול והאורג שני חוטין שיעורו כמלא הסיט" (משנה, שבת פי"ג מ"ד), ולעניין הוצאה בשבת: "ושאר כל הנטוים כולן מלא הסיט כפול הרי זה חייב" (תוס', שבת פ"ט ה"ג).