משנת ארץ ישראל על משנה פאה ז:ז
משנת ארץ ישראל על משנה פאה · Mishnat Eretz Yisrael on Mishnah Peah 7:7
Open in the reader →1כרם שכולו עוללת – היבול דל, ואין בו אשכולות שלמים. קרוב לוודאי שזהו מצב קיצוני ביותר. ייתכן שהיבול דל, ואז האשכולות מלאים ענבים אלא שהגרגירים דלים ומצומקים. מצב שבו לא התפתחו אשכולות מפותחים הוא נדיר, ולמעשה תאורטי.
2רבי אליעזר 54 בכתבי היד מצויים חילופים תכופים בין רבי אליעזר לרבי אלעזר, ומכל מקום רגיל הוא שרבי עקיבא חולק עם רבי אליעזר, אף שהיה רבו. אומר לבעל הבית רבי עקיבה אומר לעניים – רבי עקיבא שומר על ההלכה היבשה, עוללות לעניים. בדרך כלל זה קו אופייני לפסיקתו של רבי אליעזר שפירש הלכות בצורתן המקורית והתרחק מחידושים ואבחנות משפטיות. ברם במקרה זה דווקא רבי עקיבא נוקט בדרך זו, ואולי מתבטאת כאן מדיניות כללית של סיוע לעניים, מדיניות האופיינית לרבי עקיבא שהיה פרנס של עניים 55 ראו פירושנו למעשר שני פ"ה מ"ט; ספראי, הקהילה, עמ' 73. . רבי אליעזר ער יותר למצוקתו של בעל הכרם, וטוען שעוללות נותנים מתוך בציר של היבול, ולא ייתכן שאין יבול אך קיימת חובת עוללות. המשנה להלן מביאה את הטיעונים של שני הצדדים. הטיעונים הם דרשניים, מתוך עיון מוקפד ומדוקדק של הפסוק המקראי 56 ראו פרנקל, האגדה. .
3אמר רבי אליעזר כי תבצור לא תעולל (דברים כד יא) אם אין בציר מנין עוללות – בציר הוא תנאי למצוות עוללות. בציר בהקשר זה מתפרש כהבאת יבול לביתו של בעל הכרם.
4אמר לו רבי עקיבה וכרמך לא תעולל (ויקרא יט י) אפילו כלו עוללת – זו דרשה שלמעשה אינה יוצאת מהכתוב. הדרשה היא שאסור לעולל מכל מקום 57 נוסח המשנה הוא כפרוטוקול של בית המדרש ביבנה. זו תופעה מיוחדת, אך לא נדירה בספרות המשנה. ראו במבוא הכללי לפירוש המשניות, וראו למשל משנה, ידים פ"ג מ"ב; פ"ד מ"ג; מכשירין פ"ו מ"ה. בתוספתא סגנון זה רגיל יותר. , אם כן למה נאמר כי תבצור לא תעולל אין לעניים בעוללות קודם לבציר – לפי פירושו של רבי עקיבא כי תבצור אינו תנאי לעצם המצווה אלא קובע את מועד המצווה, אין עוללות לפני הבציר עצמו 58 מקבילות למשנתנו בספרא, קדושים, פרק ג ה"א, פח ע"ג; ספרי דברים, רפ"ה, עמ' 302; מדרש תנאים לדברים, כד עא, עמ' 162. .