משנת ארץ ישראל על משנה תרומות י:י
משנת ארץ ישראל על משנה תרומות · Mishnat Eretz Yisrael on Mishnah Terumot 10:10
Open in the reader →1כל הנכבשין זה עם זה – כל הירקות של חולין ושל תרומה שנכבשו זה עם זה, מותרים – שאין הירקות נותנים מטעמם זה לזה. אין ירק של תרומה נותן טעם בירק האחר ולכן מותר לכבשם יחד, אלא עם החיסית – עם החסית אין לכבוש, כי החסית נותנת טעם בירקות שנכבשים עמה. החסית של תרומה נותנת טעם בירקות האחרים, ולכן אין לכבוש ירקות של חולין עם חסית של תרומה. כך הנוסח ברוב הנוסחאות. כך אף בכ"י קופמן לאחר התיקון. הלשון קשה במקצת, אך היא חוזרת אף במשנה הבאה. לפני התיקון היה: "אבל לא עם", והוא נוסח ברור יותר. כך בכ"י ב לאחר התיקון.
2בכתב יד קופמן יש סדרת תיקונים בשם "נא" (נוסח אחר). מהתיקונים מצטרף הנוסח "ירק שלחולין עם חסית שלתרומה אסור. אבל חסית שלחולין, על ירק שלתרומה מותר", והרי זה דין הפוך, ויש לדחות את הנוסח 33 נוסח אחר יש גם ב- ג6, ואף בכתב יד מינכן קטע של נוסח חריג. .
3בתוספתא נתפרש טיבה של החסית: "אילו הן מיני חוסית: הלוף והשום והבצלים והקפלוטות", ובהמשך: "רבי יהודה אומר אין לך מיני חוסית אלא קפלוט בלבד" (פ"ט ה"ג). כבר תמה על כך בעל חסדי דוד: "ומיהו טעמים דרבי יהודה לא אתפרש", ויפה פירש ליברמן שאין רבי יהודה מצמצם את מיני החסית ודבריו אינם מוסבים אלא על ההלכה שאסרה חסית בחסית, והוא קבע שרק קפלוטות אסורות זו בזו 34 ליברמן, תוספתא כפשוטה, עמ' 444, ועיינו שם. .
4המשך ההלכה במשנתנו הוא מסקנה מהלכה זו: חסית של חולין עם חסית של תרומה – או, ירק שלחולין – (כך לפי התיקון שבגיליון), עם חסית של תרומה אסור – שהחסית של התרומה נותנת מטעמה בירק של החולין, אבל חסית 35 כך לפי התיקון בגיליון. של חולין עם [ ירק ] ( חסית ) של תרומה מותר – שכן החסית של החולין רק נותנת טעם בירק ואין הירק של תרומה נותן טעם בחסית 36 ההגהה הכרחית וכך בכל הנוסחאות האחרות, ונראה שהמגיה לא הגיה עד הסוף. .
5בראש הסוגיה בירושלמי למשנתנו (מז ע"ב): "אמר רבי יוחנן לית כאן נכבשין אלא נשלקין, כבוש ברותה (כרותה, וצריך להיות כרותח) הוא". לפני רבי יוחנן היה הנוסח כבמשנתנו, אך הוא סבור, או שהייתה לו מסורת שונה, שאין לשנות "כל הנכבשין" אלא "כל הנשלקין". מסתבר כי לדעתו של רבי יוחנן ירקות נכבשים הם כרותח ואסורים, ואמנם כך משתמע משתי הלכות אחרות השנויות בפרקנו. המשנה הבאה פותחת בדברי רבי יוסי: "כל הנשלקים עם התרדים אסורין" וכו', ונראה שהוא חולק על הדברים שנאמרו במשנתנו שכל הנכבשים זה עם זה מותרים. אילו פתח בהלכה חדשה היה שונה: כל הנשלקים זה עם זה מותרים אלא עם התרדים מפני וכו'. לפי הנוסח שלפנינו משנתנו חולקת על משנה ז שבפרקנו: "זיתי חולין שכבשן עם זיתי תרומה... אסור".
6על מנת להבין את דברי רבי יוחנן יש לחדד את משמעות המונח "שלוק". בשאלה זו עסקנו במסכת פסחים (פ"י מ"ד). מסקנתנו הייתה דומה שהשליקה דומה לבישול, אבל הבישול מטרתו לרכך את הפרי ולהכינו למאכל, והשליקה היא בישול שיש בו עיבוד ושינוי טעם. שינוי כזה מחייב, בדרך כלל, שרייה ממושכת במים.