משנת ארץ ישראל על משנה תרומות ד:ה
משנת ארץ ישראל על משנה תרומות · Mishnat Eretz Yisrael on Mishnah Terumot 4:5
Open in the reader →1המרבה בתרומה – הרוצה לתרום הרבה מעבר לחובה של אחד מארבעים (או אחד משלושים כדעת בית שמאי), רבי ליעזר אומר אחד מעשרה כתרומת מעשר – מותר לו לתת תרומה עד עשירית ולא יותר מזה, יתר מיכן יעשנה תרומת מעשר – אם רצונו להפריש יותר, או שהפריש בטעות יותר, יכול הוא להסב את מה שהפריש לתרומת מעשר. כלומר, ייתן ללוי את עודף התרומה והוא יתנה כתרומת מעשר על שלו, שהרי הלוי חייב לתת עשירית מהמעשר כתרומת מעשר לכהן. הרקע הרֵאלי למצב זה של "יתר על כן" הוא שהפריש מאומד ויצאו לו כדי שתי עשיריות. כן מסביר הירושלמי שהיתרו של רבי אליעזר נובע מכך שכבר תרם, ואי אפשר שתרומתו לא תתפוס. הירושלמי מקשר זאת לעמדתם העקרונית של בית שמאי שבכל מקרה שתרם, אף אם חרג מעט מכללי התרומה, תרומתו תרומה (ראו פירושנו לעיל פ"א מ"ד ופ"ג מ"ח). רבי אליעזר הוא מתלמידי בית שמאי ומהלך, גם בנושא זה, בדרכם. זו עמדתם העקרונית של בית שמאי שהובילה לסדרת הקלות באפשרות לתרום מן הרע על היפה, מהטמא על הטהור וממין על שאינו מינו (ראו פירושנו לפ"א מ"ד, מ"ח, מ"ט, פ"ב מ"א והמשנה הקודמת).
2הירושלמי (פ"ג ה"ה, מב ע"ב) קושר את שיטתם זו של בית שמאי ש"קדשיו (קודשיו) מדומעין" גם לדברי רבי שמעון שדי לומר "מעשר זה בתוכו", ולא צריך להגדיר במדויק את מקום המעשר. זו גם שיטתו של רבי אלעזר בן ערך (תוס', תרומות פ"ה הט"ו, ראו פירושנו לחלה סוף פ"ג).
3הווה אומר, שיטת בית שמאי היא שקריאת תרומה בכל מקרה מועילה. אמנם רצוי להגדיר במדויק את מקום המעשר ועוד הגבלות נוספות, אך התרומה מועילה גם ללא תנאים אלו. הקביעה שהתרומה המיותרת נותרת קודש מיוחסת לרבי אליעזר, אך לא נאמר שחולקים עליו. לפיכך, יש לראות במשנתנו עוד משנה המושפעת מעמדתם של בית שמאי 30 לרשימה חלקית של משניות כאלו ראו ספראי, הכרעה כבית הלל. .
4רבי אלעזר בן ערך הנזכר היה מתלמידי רבן יוחנן בן זכאי ופרש מבית המדרש. הוא נזכר כחכם מופלא, אך גם מגנים את מעשהו שנטש את בית המדרש. באופן טבעי רק מעט מתורתו נותר, והמקורות שהעלינו משקפים מקרה נדיר שבו השתמר משהו מתורתו. חשוב לציין שהוא מקורב לבית שמאי, אך לא זהה להם. כך גם בכמה מקורות נוספים בנושאים אחרים 31 ירו', יבמות פ"ב ה"א, ג ע"ב; פ"ג ה"ה, ד ע"ד; בבלי, יבמות נח ע"א; פירושנו לנדרים פ"י מ"ו. . הוא מפלס דרך לעצמו, מושפע מבית שמאי אך לא זהה להם. אולי קו זה אפיין את תורתו והוא תוצאה של עזיבת בית המדרש, או אולי גם אחת מסיבותיה?
5אבל לא ממקום אחר – "ממקום" כמו "למקום" 32 בעדי הנוסח ט, פ "על מקום אחר", ב- נ, ו, ש, ת כמו אצלנו, ובכל יתר עדי הנוסח "למקום אחר". , חילוף דומה מצוי לעיל במ"א. עם זאת המשמעות אחת, שאסור לו לעשות את עודף התרומה שהרים כתרומת מעשר על פֵרות אחרים. כפי שאמרנו בפירושנו למשנה הקודמת מותר לתרום תרומת מעשר "שלא מן המוקף", אך לא במקרה זה שהרים את הפֵרות בתור תרומה על פֵרות אלו.
6כך הנוסח בכמה עדי נוסח 33 ו, ז, ל, מ, נ, ש, ת. , אבל ביתר עדי הנוסח חסרה מילית השלילה, ויוצא שמותר לו לתרום מתרומה כאן על תרומת מעשר של מקום אחר. כן מעיר על נוסח זה רבי יהוסף אשכנזי, ומשאיר בצריך עיון. מכל מקום, אין לו לעשות את יתר התרומה כאן תרומה על מקום אחר, בגלל החשש שאין תורמים אלא מן המוקף, כלומר אין לתרום על פֵרות הנמצאים במקום אחר, ואפילו בכלי אחר בקרבת מקום (לעיל מ"ד). זו שיטת רבי אליעזר, שהוא רבו של רבי יהודה. מי שמתיר לתרום משאינו מוקף יתיר אולי גם לתרום תרומה על מקום אחר. בירושלמי מובאת גם השיטה שדברי בית שמאי נאמרו רק על יין ושמן, ועסקנו בכך בפירושנו למ"א שם.
7יתר התנאים אינם מתייחסים כלל לאפשרות של תרומה על מקום אחר.
8רבי ישמעאל אומר מחצה חולין ומחצה תרומה – מותר לו להרבות בתרומה עד כדי חמישים אחוז. בתוספתא נוסף: "ובלבד שיהו החולין מרובין על התרומה" (פ"ה ה"ג), כלומר אסור שהתרומה תגיע עד חמישים אחוז, אלא מעט פחות, רבי טרפון ורבי עקיבה אומרים עד שישיר שם חולין – ניתן לתרום את כל הפרי חוץ ממשהו. עמדה זו חוזרת גם ביחס לחלה (משנה, חלה פ"א מ"ט). גם במדרשים אחרים מופיעה הדרשה: "רבי עקיבא אומר בא הכתוב ללמדך שאם בא לעשות כל גורנו תרומה רשאי ובלבד שישייר מקצת" 34 ספרי במדבר, ה, עמ' 8; מדרש תנאים לדברים, יח ד, עמ' 108; הדרשה בספרי במדבר, קי, עמ' 114, היא לגבי חלה ולא נאמר שהיא דעת רבי עקיבא בדווקא. . בשני המקרים זו דרשתו של רבי עקיבא בלבד. רבי ישמעאל חולק ומציע דרשה אחרת, וכנראה לא רק משמעות דורשים ביניהם אלא גם הבדל הלכתי של ממש.
9המסקנה שאסור להרים את הכול כתרומה, או שיש לשייר רוב חולין, קרובה לדרשות שנקבע בהן שאין להפריש את כל העיסה כבצק: "מראשית עריסותיכם מקצתה ולא כולה" (ספרי, במדבר קי, עמ' 114). ברם, למרות הדמיון ההלכתי, הבדל גדול בין תרומה לבין הפרשת חלה. המפריש הרבה חלה מפסיד משלו, אבל הנותן הרבה תרומה מצמצם את חלקו של הלוי במעשר לוי, ואת שיעור המעשר השני (או מעשר עני). על כן אין להקיש בין שני המקרים.