משנת ארץ ישראל על משנה יומא ו:ב

1המשנה חוזרת לסדר העבודה של יום הכיפורים, ולסגנון הסיפורי המיוחד של המסכת המתאר את מעשה הכוהן הגדול בגוף שלישי עבר: "בא לו", "מה היה עושה", "נטל את הדם" וכו' 535 ראו הדיון על סגנון המשנה במבוא. .

2בא לו – הכוהן הגדול, אצל שעיר המשתלח – השעיר עמד "כנגד בית שילוחו" 536 לעיל, פ"ד מ"ב. , הווה אומר בעזרה ליד אחד השערים הדרומיים 537 אין להניח שהשעיר יצא מתחום העזרה; לו כך היה היה הכוהן הגדול צריך לטבול שנית לפני חזרתו להיכל ולעבודות היום. , וסמך שתי ידיו עליו ונתוודה – זהו הווידוי המפורש במקרא 538 ראו הדיון בווידויים במבוא למסכת. , וכך היה אומר אנא השם – הווידוי דומה לשני הווידויים הקודמים. גם שם התלבטנו 539 לעיל, פ"ג מ"ח. האם היה הכוהן הגדול אומר את השם המפורש ודעתנו נוטה שכן הוא, אך ייתכן גם שאמר רק "אנא ה' " או "אנא בשם", עוו פשעו חטאו – בווידויים הקודמים מצינו מחלוקת האם יש לומר "עוו פשעו חטאו" או "חטאו עוו פשעו" 540 לעיל, שם. . לכאורה יש להניח כי כאן יסכימו כולם שהנוסח הנכון הוא כמו במשנה, שכן הפסוק אומר "והתודה עליו את כל עוֹנֹת בני ישראל ואת כל פשעיהם לכל חטֹאתם" (ויקרא טז כא), ומן הסתם עקב הווידוי אחר סדר המקרא. ברם, בתוספתא אומר רבי יוסי: "כך הוא אומר: חטאו עוו פשעו לפניך עמך בית ישראל" (פ"ג [ד] הי"ב). נראה, אפוא, לפרש שרבי יוסי חולק גם כאן וסובר כי סדר החטאים צריך להיות מהקל אל הכבד 541 ליברמן, עמ' 793, מפרש שרבי יוסי חולק רק על בר קפרא התובע להימנע מלומר את המילים "עמך בית ישראל" (ראו להלן). ברם, אין להוציא את דברי רבי יוסי מפשוטם. יתר על כן, דברי בר קפרא אינם בתוספתא, וספק אם רבי יוסי שחי שני דורות לפני בר קפרא עשוי להגיב על דבריו. .

3לפניך עמך בית ישראל – בר קפרא תובע להימנע מלומר מילים אלו כדי שלא להעליב את בני ישראל (ירו', מג ע"ג). הרעיון המובע בדבריו הוא בעל חשיבות. חז"ל הקפידו שלא לפגוע בכבוד הציבור היהודי. הם ראו את תפקידם לעודד שמירת מצוות ולבקר חטאים, אך נמנעו מלפגוע בכבוד הציבור היהודי. כך, למשל, ריש לקיש מתקיף את רבי אבהו האומר על אנשי קיסריה (עירו של רבי אבהו) "מדינתא דחרופיא וגידופיא" (עיר המחרפים והמגדפים) (שיר השירים רבה, א ו). ואכן, בספרות חז"ל אין כמעט דברי בלע על עם ישראל ככלל. לפי המשנה הפר מכפר על הכוהן, על משפחתו ועל בית אהרן, והשעיר על כלל עם ישראל 542 וכן משנה, שבועות פ"א מ"ו. ; לפי רבי יהודה גם בית אהרן מתכפרים על ידי השעיר המשתלח (בבלי, שבועות יג ע"ב). כפי שפירשנו, רבי יהודה מבטא גישה שיש בה פיחות במעמדם של הכוהנים בתור קבוצת עילית. אין הם ראויים לכפרה נפרדת מעם ישראל, ואולי אף לא הוזכרו כלל במפורש בווידוי.

4אנא השם – בכתב יד קופמן המשנה נגמרת בכך, וכוונתה שהווידוי היה כרגיל וכפי שנאמר בווידויים הקודמים 543 לעיל, פ"ג מ"ח ופ"ד מ"ב. .

5בחלק מכתבי היד מופיע הנוסח השלם של הווידוי, ובחלק מהם, כולל נוסחי הדפוס, תוספת שאינה בווידויים הקודמים. גם כאן השפעת הפיוטים ניכרת, ולא רשמנו את השינויים: "והכהנים והעם העומדים בעזרה כשהיו שומעים את השם המפורש שהוא יוצא מפי כהן גדול היו כורעים ומשתחוים ונופלים על פניהם ואומרים ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" 544 כך ב- מל, מנ, ה. . כפי שכבר אמרנו, קרוב לוודאי שפִסקה זו נוספה למשנה בהשפעת הפיוטים 545 לעיל, פ"ג מ"ח; אלון, מחקרים א, עמ' 294-204; אפשטיין, מבוא, עמ' 971. ; אין היא נמצאת בחלק מכתבי היד ואין היא נזכרת בתלמודים, ולעומת זאת היא מופיעה במפורש בחלק מהפיוטים. לעצם העניין, במקדש השתחוו בכמה וכמה הזדמנויות 546 ראו פירושנו לשקלים פ"ו מ"א. ; השתחוויה בעת אמירת השם המפורש היא הגיונית לחלוטין כשהציבור משיב. בחלק מעדי הנוסח 547 מל, מ, ג19, ג21, O. חוזרת גם התפילה "אנא השם (בשם) כפר נא" וכו'. כפי שכבר הערנו, נוסחאות התפילה נוספו וקוצרו בידי המעתיקים.