מבחר הפנינים י

1אמר החכם מי שמבקש יותר מצרכו. טורד נפשו מתועלתו:

2[ונאמר כי] מלך אחד אמר לחכם אלו היית שואל ממני היית מספיק לך כל ימיך.

3אמר לו ולמה אשאל ממך ואני עשיר ממך. אמר לו המלך. ואיך אתה עשיר ממני? אמר לו מפני שאני מסתפק במעט שבידי יותר ממה שאתה מסתפק ברוב שלך:

4ואמר מי שדי לו במה שגזר לו הבורא. הוא עשיר מכל אדם:

5ואמר הסתפק במה שחלק לך הבורא. ואל תביט אל מה שיש לזולתך:

6ואמר אל תתאוה במה שלא נתן לך. כי מי ששמח בחלקו שבע:

7[אמר מי שירצה מן העולם כדי ספקו יהיה המעט שלו מספיק לו]

8ואמר במעט מן הטרף מי שירצה הבורא. מקבל ממנו מעט ממעשיו:

9ואמר ההסתפקות. טוב יותר מן השכל:

10ואמר העושר והגדולה היא עזיבת החמדה:

11ואמר ראוי לאדם שלא יבקש מהעולם יותר מספוקו שבו יעבור הנזק והצורך מעצמו. כי הממון שקר והון העולם. בא במהרה וחולף במהרה:

12ואמר ההסתפקות שמונע בעליו מן הזולת. טוב מהממון המביאו לידי בזיון:

13ואמר עושר הנפש טוב מעושר הממון.

14ואמר ראש ההסתפקות והזריזות. שלא יגדל בעיניך הרב על זולתך. ואל ימעט בעיניך המעט שלך. גם אל תשקול מי שלמעלה ממך בך:

15ואמר כשימעט בעיניך מה שאתה נוחל. זכור בו צוק הענינים בצרות שעברו עליך ויהי דיה לך בשלוה. כי אין ממנו תמורה כשתפקד:

16ואמר פרי ההסתפקות המנוחה. רענני. השפלות האהבה:

17ואמר הנהג הנפע כדי הספק. ואם לאו היא תבקש ממך יותר מספוקך.

18הם אמרו. כי שנים לא יתחברו לעולם ההסתפקות והחמוד: