מבחר הפנינים יח

1אמר החכם היה בן מי שתרצה וקנה המוסר. כי אין נשרש מבלי מוסר:

2ואמר אין אוהב להפכפך. ואין אמונה לעבד. ולא מנוחה לחמדן. ואין סלסול לכילי. ולא חברה לכעסן:

3ואמר איזהו המגיע מבני אדם? אמר מי שהניח המותרים ואחז דרך הקצרה:

4ואמר די בנסיונות מוסר. ובתהפוכות הימים תוכחת. ובמידות מי שתדע עמו ידיעה:

5ואמר הדעתן לא יבקר מי שהוא כבד עליו. ולא יספר באזני מי שאינו מאזין עליו:

6ואמר שהדעתן כשהוא מבקר מי שהוא כבד עליו אינו שונה לבקרו. והשוטה אינו מרגיש בבזיון:

7ואמר הנסיונות אין להם תכלית. והדעתן מוסיף בהן דעת:

8ואמר מי שאינו שומע דבריך סלק מעליו [טורח] אמריך:

9ואמר מי שיפסוק עליך דבריך. אל תספר עמו כי אין לו מוסר:

10ואמר מי שילאה לאסור את נפשו. אל יאשים מי שאינו שומע אליו:

11ואמר מי שאינו מקבל מוסר. אבד ונעכר:

12ואמר המוסר מעביר מהדעתן שכרות. ויוסיף לשוטה שכרות כמו שהיום מוסיף לבעלי העינים ראות ולעטלף עורון:

13ואמר לעולם לא. ישבתי ויראתי שאקום ממני לזולתי:

14ואמר הזהר מראש המושבות. כי היא מושב נסיעה:

15ואמר המוסר. מוסיף סבלות הסבל. והסבל משען למשכיל:

16ואמר ראוי לאדם שיהא בוחר בארבעה. שידבר בטוב שבדברים. ושיאזין הטוב כשידברו עמו. ושיסבור פנים למי שיפגע. וילמד לשונו לדבר טוב. ויברח מהארבעה. מלדבר עם הכסיל. ומחלוק עם עקש. ומהחליק לשון לנבל. ומחבורות המשחית.

17ואמר אל תאכיל מאכליך [למי שאינו מתאוהו. ר"ל אל תספר דבריך] למי שאינו פונה אליהם.

18ואמר מי שירבה שחקו ימעט מוראו:

19ואמר מתי יהיה המוסר רע מהפקדו? כשירבה המוסר ויחסר [השכל]. ויהיו מואסים שיוסיף דבר האדם על שכלו:

20ואמר טוב לסבול שוטה מחצי שוטה. רצה לומר שוטה שרוצה להראות עצמו שהוא דעתן:

21ואמרו חכמי הודו. אל תדרוש החברים מבלי אמונה. ולא העולם הבא מבלי מעשה [טוב]. ולא אהבת נשים מבלי מוסר. ולא תועלתך בהזקת זולתך:

22ואמר מי ששוקל הדברים ששמע. יבין את הסתרים:

23ואמר מי שמנע מהמותרים ישבח עצתו השכל [המשכיל]:

24ואמר בטח באנשי השכל והנדיבות וסמוך עליהם. והתחבר למשכיל שאינו נדיב והשמר ממנו. והועילך בשכלו. [והתחבר לנדיב שאינו משכיל והועילך בנדבתו. והועילו בשכלך.] וברח מכילי השוטה: