מבחר הפנינים לב

1אמר החכם כשאני מדבר [יכול להיות] שאתחרט. וכשאיני מדבר לא אתחרט:

2ואמר כשאני מדבר דבר הוא מושל בי. וכשאיני מדבר אני מושל בו:

3ואמר אני על השבת מה שלא אמרתי יותר יכול מעל השבת מה שאמרתי:

4ואמר מה לי לדבר דבר שאם יסופר עלי יזיקני ואם לא יספר לא יועילני:

5ואמר יש דבר שמסיר דבר רבה:

6ואמר עצלות השתיקה טוב מעצלות הדבור. ואמר מות במדוה השתיקה ואל [תמות] במדוה הדבור:

7ואמר טוב שבעבודה השתיקה והיחול:

8ואמר תתחרט פעם אחת על השתיקה ותתחרט שני פעמים על הדבור:

9ואמר השתיקה של אדם טוב מן הדבור בלא עתו:

10ואמר ברוב השתיקה יהיה המורא:

11ואמר אצור לשונך כאשר [תאצר] ממונך:

12ואמר כשתחסר המוסר הדבק בשתיקה:

13ואמר חתף האדם טמון תחת לשונו: ואמר מות האדם בין לחייו:

14ואמר עדיפת הדיבור על השכל פתוי. ועדיפת השכל על הדבור גנות. והטוב שייפה זה את זה:

15ואמר מי שיהיו דבריו יותר משכלו יהיו דבריו עליו. ומי ששכלו יותר מדבריו יהיו דבריו לו:

16ואמר שאדם אחד מארץ ערב נכנס במקום ישיבה והאריך לשתוק. אמר לו בדין קראוך מנדיבי ערב? אמר להם אחי חלק האדם מאזנו לנפשו. וחלק האדם מלשונו לזולתו:

17ואמר שחכם אחד האריך לשתוק. וכשהיה מדבר היה מדבר ברגילות. יום אחד אמרו לו השמיעני בחסדך תוכן הדברים ותועלתם והזקם. אמר להם ארבע פנים הדברים. מהם הדברים שתקוה תועלתם ותירא מאחריתם והריוח שבהם ההצלה. ומהם דברים לא תקוה תועלתם ולא תירא מנזקתם. אם תעזבם תקל משאם מעל גופך ולשונך. ומהם דברים לא תקוה תועלתם ותירא מאחריתם זהו הנזק. ומהם דברים תקוה תועלתם ותהיה בטוח מאחריתם. ואלה הדברים שאתה חייב בם לדבר. והנה בטל שלשת רביעי הדברים:

18ואמר חכם כשתדבר המעט. כי כפי שימעטו דברי האדם ימעטו טעיותיו:

19ואמר כשתדבר בלילה השפיל קולך. וכשתדבר ביום הבט סביבך קודם שתדבר:

20ואמר תנה סודך בשדה ועצתך על ההרים כדי שתראה סביבך:

21ואמר מות האדם בכשלון לשונו. ולא מות בכשלון רגלו. כי בכשלון לשונו יסיר ראשו. וכשלון רגלו ירפא לזמן מעט: