נחל אשכול על אסתר ג:ח

1ישנו עם אחד גו'. אפשר כי הנה היו סוברים ישראל דיש להם מודעא על התורה שכפה עליהם ההר כמ"ש פ' ר' עקיבא והם אנוסים. ובתנחומא מפורש דהמודעא הי' על תורה שבע"פ. והרב מהר"י מולכו ז"ל כתב דהמודעא היתה על עסק התורה ועתה נבא להבין הני קרא"י ישנו עם אחד כונת הרשע כרשעת לחישת שרף ישנו עם א' לפנים בישראל הי' אחד ותורה אחת להם דהם מוזהרים על לא תתגודדו לא תעשו אגודות אגודות. והן עתה מפוזר ומפורד לכמה אגודות. יש שומר כל התורה. ויש מי שטוען מודעא על התורה שבע"פ. ויש מי שאינו לומד תורה וז"ש ודתיה' ל' רבים שונות מכל עם כדעת ר' יהודה דהרג בקופיץ דכתיב ובחוקותיהם לא תלכו ולא בסייף כדרך שהמלכות עושה. ועיר הנדחת דכתיב לפי חרב כי הרב תורת חיים בשיטתו דמודה ר' יהודה דלית בה משום ובחוקותיהם לא תלכו דלא שייך גבי גוים ולכך בסייף. וז"ש ואת דתי המלך אינם עושים כל עצמם שלא לעשות כדת המלך שהרי עיר הנדחת בסייף. אם על המלך טוב יכתב לאבדם בכל מיני מיתה כיון דהם סוברים שלא יש לנו דין סייף. וכן נכתב להשמיד להרוג ולאבד בכל מיני איבוד וידעו שלנו להמית בכל מיני מיתה. או יאמר וכדי שלא להאריך אכתוב בקצור מאד. וכבר נודע דתואר עם הוא כשאינם הגונים וז"ש ישנו עם תמיד היו בלתי הגונים והיו קיימים באחדות וזהו אחד לפנים היו לאחדים. ועתה מפוזר מפני שהוא מפורד חלק לבם שנאה זה עם זה ולכן גלוי והם בכל מדינות מלכותך. ודתיהם שונות מכל עם דזקן ממרא אם הוא חולק עם הסנהדרין אפי' בדבר שבא אחר מאה דברים לידי כרת הוא זקן ממרא וממיתין אותו וכל כך הם מחמירין והם משונים מכל עם דאף דמה שהורה זקן ממרא הוא בענין ממון אחת דתו להמית כיון דאפשר במציאות רחוק לבא לידי כרת ועל כך הם מקפידים על דיניהם. ואת דתי המלך אינם עושים אפי' הדת עצמו ולמלך אין שוה להניחם כלו' שיש איסור ומשום כבוד דיבר ברמז אם על המלך טוב יכתב לאבדם בשטר יכתב דייקא שרצה לקנותם בשטר מיד דחש שצריך זמן להביא עשרת אלפים ככר כסף אם הקנין בכסף אפשר לחזור לכך יכתב לקנותם בשטר מיד. ועשרת אלפים ככר כסף אשקול על ידי עושי המלאכה להביא אל גנזי המלך מעט מעט כי לא בחפזון. וכשיש איסור משו' ליה כמפרש. והנה פריש מהני בשטר נמי כמ"ש הרמב"ן והרשב"א ותוס' רי"ד ודעמייהו ודלא כמהרמי"ט וכ' מהריב"ל בח"א דכשיש איסור משוה לי' כמפרש ולזה נסמך שוה וכתב ואקנם בשטר. וכיון שהזכיר האיסו' בעת הקניה משוי לה כמפרש ואתיא כחילוק הרב משנה למלך פ"א דמכירה דדוקא כשהאיסור בא ממילא אמרינן דאינו נזכר בשעת הקניה ולזה הרשע הזכיר ולמלך אין שוה בשעת הקניה. וכ' מהר"ש הלוי ח"מ סי' מ"ז דאם עשה דבר שמורה שרוצה לקנות בשטר לחוד קנה דהו"ל כמפרש והסכים עמו הרב כנה"ג בתשובה ח"מ ח"א סי' קו"ל. ולכן אחשורוש דהי' שונא יותר מהמן חשש בזה שאמר ולמלך אין שוה להניחם אין מופת חותך שהוא אסור כדי שנאמר דמשוי לי' כמפורש ולכך ויסר המלך את טבעתו דבהסרת טבעת מורה שיקנה בשטר לחוד וכמ"ש מהר"ש הלוי דעשה דבר המורה מהני. ומשום דאכתי איכא למימר דהדין כמהרמי"ט דבשטר לא מהני פריש לז"א הכסף נתון לך ואיני רוצה הכסף ותקנה בשטר לכ"ע: (יא) הכסף נתון לך והעם לעשות בו כטוב בעיניך. במדרש לקח טוב הביאו הרב עיר וקדיש הרשב"א הלוי ז"ל בס' הישר מנות הלוי ויאמר המלך להמן הכסף נתון לך רוה"ק אומרת שדברים אלו הטמא והטהור יחדיו אמרום עכ"ד ויתר הפ' תרגמה הרב מהר"ר אברהם צמח ז"ל דהכסף נתון לך הוא העץ נתון לך והעם לעשות בו כטוב בעיניך. הפי' והעם נעשה בהם כטוב בעיניך. הפי' והעם נעשה בהם טובה כטוב בעיניך כאשר תאו נפשך לעצמך כן נעשה בעם וזהו כטוב בעיניך עכ"ד. ומצאתי דפירוש כזה פי' אחד חכם בל' שטר אחד ככתוב בס' איומה כנדגלות דף ח' ע"ש: