נחל אשכול על אסתר ט:כב

1לעשות אותם ימי משתה ושמחה וגו'. הטעם הפשוט בזה מבואר נגלה כי כל ענין המן ואחשורוש ע"י משתה והנה ענין ושתי ואשר נגזר עליה במשתה היא היתה הכנה לגאולה דאלמלא אגרות הראשונות כו' ותחת הסרפד יעלה הדס ואעיקרא מתוך משתה מכרו השבטים את יוסף ועי"ז נגזרה גזרה והמלך והמן ישבו לשתות כמשז"ל במדרש רבה וזאת לפי שנהנו מסעודתו של אותו רשע וע"י משתה אסתר נתלה המן. ולזה קבעו לעשות בפורים ימי משתה וכ"ז גלוי וידוע ועוד בה כי הנחש פיתה לאדה"ר וחוה לאכול מעץ הדעת וע"ז נפל המן במשתה היין וכן כ' רבינו אלעזר מגרמיזא נחש גרם לאכול עץ אשכולות מרורות למו והמן נפל במשתה היין ולמ"ד חטה היה שרשי חטה בוקעים בארץ ן' אמה והמן נתלה על עץ ן' אמה עכ"ל וכבר נתבאר במ"א כי הנח' נתלבש בהמן ולקה ולמ"ד דגפן הי' א"ש טפי ולכן קבעו סעודה זכר לנקמת הנחש במשתה היין. וכבר ידוע שנהגו בפורים כמעט ברוב העולם במגדנות מיני מתיקה ויש טעם גדול לזה דהדר קבלו' לתורה הקדושה ונאמנים אמרים מתוקים מדבש. ובשבועות אוכלים חלב זכר לתורה ופורים דבש שנמשלה התורה לחלב ודבש גם דבש גימט' אשה לכבוד האשה רבה אסתר המלכ' גם מיני מתיקה גי' אסתר עם ד' אותיות והיינו דאמרו פ"ק דמגילה השתא אמר מרי אנא שדרי לי' חוליא כו':

2איש לרעהו ומתנות לאביונים. ר"ת אלול. שם רמז להתעורר ליראה את ה' כשם שמתעורר בחדש אלול וכך רמז רבינו הק' היה עובר אחורי ביה"כ ושמע קול שופר או קול מגילה אגב אורחי' קמ"ל דשופר ומגילה כי הדדי נינהו ומי שיש לו מוח בקדקדו ישפוט בצדק כי בעבור שהגדיל ה' לעשות עמנו מאד להצילנו ממות לחיים אין ראוי לאבד ולהפר ירא' ולפרוק עול תורה ומצות ח"ו וגילו ברעדה כתיב ודי בזה למי שיש לו לב. הבט ימין וראה כי במקום גילה לעשות משתה ושמחה ומשלוח מנות. שם נאמר ומתנות לאביונים לקיים מצות צדקה ששקולה ככל המצות וכפרה כתובה בה בקדשים ומלבד כל מעלות הצדקה אפשר לומר דאמרו בתנא דבי אליהו אין אמת אלא צדקה שנאמר אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף. והשתא דקבלנו התורה ברצון טוב והתורה נקראת אמת הפעם ילוה הצדקה שנקראת אמת להורותל כי קמה בזיהר"א תורת אמת והנחש שהוא שקר כמ"ש בתקונים דף מ"ט ע"א ובהגהת יד ימין נפל ונשבר ותשלך אמ"ת ארצה ותהי האמת נהדרת. וחזה הוית להרב מהר"י ביערת דבש השני' דף פ"א ע"ג שכתב על מ"ש רז"ל דאמר המן למרדכי אתי מלא קמצא דידך ודחי עשרת אלפים ככרי כסף דיש להבין מה ענין קומץ שהוא קרבן לה' לעשרת אלפים ככר שנתן לאחשורוש ואם יתן איש מתנה למלך ב"ו הירצ' לה' וכן אמרו גלוי וידוע שעתיד המן לשקול כו' לפיכך הקדים השקלים מה זו הקדימ' זה לשקלי קרבנות וזה למלך טפש ותו דלא מצינו הכתוב הלא אמר אחשורוש הכסף נתון לך אבל הענין כי אמר לו הכסף נתון לך והעם לעשות בו כטוב בעיניך ועל שניהם הוא אומר לעשות בעם ובכסף כטוב בעיניך ותכלית הטוב לחלקה לעניים וכבר א"ת ידעו מנבוכדנצר כי הצדקה מועילה מאד כמ"ש דניאל ע"ה וחטאך בצדקה פרוק וזה הי' טוב בעיני כל השרים לחלקם לעניים וכן עשה וחשב שהוא יותר מכל הקרבנות דכתיב נבחר לה' מזבח ולכך תמה דאיך מלא קמצא קרבן ידחה עשרת אלפים ככר כסף לעניים שהוא יותר מכל הקרבנות והשיב מרדכי כי הצדקה שלי דמה שקנה עבד קנה רבו וא"כ כל הבטחתו שיצליח הי' באשר פזר נתן לאביונים לכן בעת הזכרת הנס צריך מתנות לאביונים עכ"ל. וזה חידוש גדול ואין נראה כן מכתובים ומרז"ל ואם כנים הדברים אפשר לפרש מ"ש הכסף נתון לך דהל"ל הכסף יהי' לך כמש"ה מתנתך לך יהוין אלא שרצה אחשורוש לומר להמן שיתנם לצדקה ולכן אמר הכסף נתון יהיה נתון מתנת עניים ויהיה הזכות לך ואז והעם לעשות בו כטוב בעיניך. ועפ"ז יובן מדרש לקח טוב שהבאתי לעיל רוה"ק אומרת הכסף בגי' העץ נתון לך דלהיות מעשה הצדקה חשוב מאד הוצרך רוה"ק לומר הכסף העץ. וכבר נודע דכי כתיב המלך סתם להמן היא נראי' יתירה כמו שדייקו המפרשים אמנם המלך מ"ה הקב"ה אמר להן לאפוקי מרדכי העץ נתון לך והכסף אינו שלך דמה שקנה עבד קנה רבו אך העץ נתון לך ולא למרדכי ולפי האמור מצאנו טעם מחודש למתנות לאביונים וכמ"ש הרב הנז':