נחל אשכול על רות ב:יד
נחל אשכול על רות · Nachal Eshkol on Ruth 2:14
Open in the reader →1ויצבט לה קלי. א"ר יצחק בר מריון בא הכתוב ללמדך שאם אדם עושה מצוה יעשנה בלבב שלם שאם היה ראובן יודע שהקב"ה מכתיב עליו וישמע ראובן ויצילהו מידם בכתפו היה מוליכו אצל אביו ואילו היה יודע אהרן שהקב"ה מכתיב עליו וראך ושמח בלבו בתופים ובמחולות היה יוצא לקראתו ואילו היה בעז יודע שהקב"ה מכתיב עליו ויצבט לה קלי עגלות מפוטמות היה מאכילה עכ"ל המדרש. ואפשר לפרש ונקדים מה שפירש הרב מהר"י חאגי"ז ז"ל בספר קרבן מנחה (סי' קט"ו) וישמע ישראל ויהיו בני יעקב שנים עשר במשז"ל במדרש פ' וזאת הברכה דליעקב נתנה תורה ובזה ניצול ראובן דבא על פלגש אביו פטור וז"ש וישמע ישראל שהי"ל דין ישראל ולזה ויהיו בני יעקב שנים עשר דאם הי"ל דין ב"נ נהרג ראובן ולא היו שנים עשר וז"ש מורשה קהלת יעקב כבר היתה מורשה או מאורס' לבני יעקב אלא שהוצרך לעשות על ידי חופה בהיות בישורון מלך זה משה בהתאסף ראשי עם ברוב עם הדרת מלך זה היה סיבה יחי ראובן שהי"ל דין ישראל ואל ימות כדין בן נח זהו תורף דבריו בקיצור. ואני בעני בס' הקטן ראש דוד (דף ל"ו) זכיתי לכוין לדברי הרב בפ' וישמע ישראל ע"פ הקדמת הר' פרשת דרכים שהיא כדבריו ושם ביארתי כל הפסוקים ע"ש. אמנם כעת לא מצאתי במדרש וזאת הברכה מ"ש הרב ז"ל אך ממ"ש בספר שם ע"פ מורשה קהלת יעקב מתבאר זה ע"ש. ועפ"ז אפשר לפרש פ' זרע ישראל עבדו פי' שישראל כלומר יעקב אע"ה קבל התורה ולזה בני יעקב בחיריו שלא חטא ראובן ויהיו בני יעקב שנים עשר. וכבר כתבנו בדרושים דיוסף הצדיק היה סובר דדין ב"נ יש להם כמ"ש הר' פרשת דרכים והמפרשי'. ואם יש להם דין ב"נ ראובן ח"ו חייב. ועם כל זה צדקת ראובן להצילו אך לא השתדל יותר שמא יאמרו שראה שהדין עם יוסף דדין ב"נ יש להם וגורם רעה לעצמו אך אם היה יודע שהקב"ה מכתיב ויצילהו מידם כלומר גם מאי דכתיב בתורה למען הציל אותו מידם להשיבו אל אביו שהיה מחשבה לבד להשיבו ועם כל זה הקב"ה מכתיב עליו כן ונמצא דזה מופת דיש לו דין ישראל דמחשבה טובה מצרפה למעשה. ואלו הי"ל דין ב"נ המחשבה אינה מצרפה. וכיון דהקב"ה הכתיב דיש לו דין ישראל עוד לא היה חושש דיאמרו דיש לו דין ב"נ כיוסף וחייב והיה מרכיבו על כתפו ומוליכו אצל אביו אף כי יוסף לא כוון בדין מ"מ הוא מצילו שכל מציל נפש מישראל כאלו קיים עולם מלא ולזה משמיענו שיעשה המצוה בלבב שלם ולא יחוש לחשדה ולא לשום דבר. ולפי שעדיין לא שמענו אלא בענין ראובן שיצא נזק ממה שלא גמר מחשבתו שמכרוהו וכפסע בינו ובין המות בכמה הרפתקי דעדו עליה והו אמינ' דדוקא בענין כזה דאפשר דימשך סכנה צריך לקיים כל מזימות זו חשב לטובה ולא יחוש לחלקי הסותר. אבל דבר שלא ימשך נזק הו"א כי טוב לחוש ללעג השאננים. לזה הביא ראיה ולימדנו דצריך האדם לעשות המצוה בלבב שלם אף שלא ימשך שום נזק מאהרן. והענין דאפשר דאהרן קדוש ה' היה תופס דדינן כב"נ וזה שראה לאביו עמרם גדול הדור והוא אחד מד' שמתו בעטיו של נחש והוא נשא יוכבד דודתו. ולפי דעת התרגום המיוחס ליונתן גרשה ונשאת לאלצפן בן פרנך והחזירה והוליד משה וכל זה עתידה תורה לאסור ומזה סבר אהרן שיש להם דין ב"נ עד שיקבלו התורה בפרסום גדול ולכך עמרם אביו לקח דודתו וגרשה והחזירה אחר שנשאה כי עדיין לא נתנה תורה. ומיהו כדי שלא יליזו המון העם לא רצה לצאת בתופים ומחולות שיתן מקום לדבר עליהם או על משה רבינו ע"ה. ולהכי הלך לקראת משה רבינו בצנעא. אך לא היה שום סכנה או צער בדבר והו"א שבזה יותר טוב לחוש ללעג השאננים בהיות שבמה שאינו מקיים מחשבתו אין תקלה כלל יוצאת. להכי אשמועינן שגם באופן זה צריך לעשות המצוה בלב שלם ולא יחוש כלל. והיינו דקאמר אלמלא אהרן ידע כי הקב"ה מכתיב עליו וראך ושמח בלבו היה יוצא בתופים ובמחולות כלומר דבזה הקב"ה הורה שיש לו דין ישראל והמחשבה מצרפה למעשה וענין עמרם הם מפלאות תמים ואם היה יודע אהרן שהקב"ה מכתיב עליו וראך ושמח בלבו שהורה שיש לו דין ישראל ולא צדק בעיונו ועל כרחין עמרם עשה בדבר ה' כמו ש"ש בזהר ע"פ וילך איש מבית לוי. בתופים ומחולות היה יוצא לקראתו לקיים מצוה כתקנה ועוד הוסיף ללמד דעת מבועז כי בועז עלתה על דעתו וראה ברוח הקדש שישאנה והיא גם היא רות אמרה מדוע מצאתי חן בעיניך להכרני ואמרו רז"ל להכירני בדרך כל הארץ. ולכן לא רצה לתת לה כי אם מעט קלי דחש שיאמרו שלא לשם מצוה עושה רק מאהבתו לישא אותה ואלו ידע שהקב"ה מכתיב עליו ויצבט לה קלי ותאכל ותשבע ותותר שנראה שנתן לה הרבה כדי שביעה ואת היותרת ולפי האמת נתן לה דבר מועט אלא ששרתה ברכה כמשז"ל והקב"ה הכתיב מה שאינו שלא נתן לה כדי שביעה אלא הלא מזער וכל כך החשיב מצוה זו עד שהכתיב יותר ממעשיו תרנגולות פטומות היה נותן לה. ועוד דעשה כל כך פרטות והכתיב שאמרה לה גושי הלום וטבלת וגו' ואח"כ שהושיט לה קלי והכל הוא מצוה א' שהאכילה ואלו ידע שכל כך חשובה מצוה זו למנות כל חלקיה ולקבוע שכרה על פרטיה תרנגולות מפוטמות היה מאכילה: