נחל קדומים על תורה, דברים טז:יח
נחל קדומים על תורה · Nachal Kedumim on Torah, Deuteronomy 16:18
Open in the reader →1שפטים ושוטרים תתן לך וגו'. פירש רבינו מהרח"ו ז"ל דיש לאדם כמה שערים שער הראות שער השמע שער הריח שער הדבור שער המשוש וצריך שיעשה אדם בעצמו דיין על כל עניניו ויפקח עיניו וז"ש שופטים ושוטרים תתן לך לשון יחיד ולכל אדם מישראל דבר וזהו שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך שכל אדם יגדור גדר בכל שעריו כגון שלא יביט בעריות ולא ישמע דברים האסורים ולא יריח ריח ערוה וע"ז ולא ידבר דיבור אסור ולא ילך לעבירה ולא יגע לערוה ולזה אמר לשון יחיד תתן לך בכל שעריך. ואז נאמר עליו פתחו שערים מדה כנגד מדה ויזכה שיפתחו לו שערים של י"ש עולמות. ומכאן לרקיע כמה מקטרגים וכמה מלאכי חבלה. והז' רקיעים כמה שערים לכל רקיע וכמה שומרין וכשתעלה הנשמה אם זכאה פותחין ואם לאו דוחין אותה ונועלים השערים בפניה ומי שישכיל יתקן בחייו ויפתחו לו שערים עליונים עד כאן דברי מהרח"ו ז"ל. ואחר זמן ראיתי שכן כתב הרב של"ה במוסריו ע"ש. ואפשר לסיים הכתוב לפי דרכו ז"ל שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך כמ"ש הרב ז"ל לשבטיך הם היסורים כמ"ש בשוחר טוב ע"פ שבטך ומשענתך המה ינחמוני שבטך אלו יסורים וצריך להתישב ולדון על היסורים למה באו. וז"ש שופטים וכו' לשבטיך אלו יסורים אשר ה' אלהיך נותן לך שזו מדת רחמיו כאשר ייסר איש את בנו להעיר לב נרדם לשוב בתשובה. ושפטו את העם הם אבריו כמ"ש פ"ג דנדרים עיר קטנה זה הגוף ואנשים בה מעט אלו האברים. וישים שופטים השכל הטוב והישר ונשמת שדי ושפטו את העם הם אבריו. משפט צדק אם חטאו. ליסרם ולסגפם. לא תטה משפט לא תבקש סניגרון כי הגם שאין אדם רואה חובה לעצמו אם יסתכל היטב בעיון ישר ודין האמת לא תכיר פנים לא תלך אחר מראית העין כטענת נחש הקדמוני ותאוה לעינים ולא תקח שחד דזמנין עושה עבירה ומצליח וזה שחד סט"א. ולפי האמת הוא לזמן מועט ובחון לשון הזהב דאמור רבנן שעה משחקת לו שעה דייקא כלומר זמן מועט כי השחד יעור עיני חכמים כמה גדולים מאד טעו ביצרם הרע ונתעוררו. ויסלף דברי צדיקים שמעוות בעיניו דברי חכמים ונראה לו שהם מקולקלים. צדק צדק תורה שבכתב ושבע"פ תרדוף למען תחיה דרשעים בחייהם קרויים מתים וירשת את הארץ החיים:
2ושפטו את העם משפט צדק. אמרו פ"ק דסנהדרין (דף ט"ז) רשבג"א לשבטיך ושפטו מצוה בשבט לדין שבטו. וכן אמרו בירוש' פ"ק דמכות משם ר' דוסתאי בר ינאי. וראיתי להרב קרבן העדה בתוספותיו שהקשה מדאמרינן ביומא אמר רבא לא משכחת לה צורבא מרבנן דמורה אלא דאתי מלוי או מיששכר ומסיק דלית מסיק שמעתא אליבא דהלכתא אלא מהני וא"כ איך אפשר למנות דיינים משאר שבטים והוא תירץ דגם שאמו מהני שבטים סגי עש"ב. ולק"מ דלא אמרה רבא אלא ביחיד אבל כשהם ב"ד גם משאר שבטים מהני כי ברבים היו. וכן כתב הרב יפה תואר פרשת ויחי על פסוק חכלילי שאמרו שם דרובן של סנהדרין משבט יהודה דההיא דיומא ביחיד היא אבל רבים הדיינים מכונים לאמת ע"ש. וזה רמוז בפרשה לשבטיך דמצוה על כל שבט שידונו כל שבט לשבטו. וכי תימא דדוקא לוי ויששכר מורי הוראות לז"א ושפטו דכשהם רבים כל השבטים שוו בשעוריהן לדון דין אמת וז"ש משפט צדק ועמ"ש בר"ד בס"ד: