נחל קדומים על תורה, דברים לא:יב
נחל קדומים על תורה · Nachal Kedumim on Torah, Deuteronomy 31:12
Open in the reader →1הקהל את העם האנשים והנשים והטף וגו' למען ישמעו ולמען ילמדו וגו'. פ"ק דחגיגה ר' יהושע אמר לר' יוחנן בן ברוקא ור"א בן חסמא מה חידוש וכו' ראב"ע דרש הקהל וכו' אנשים באים ללמוד נשים באות לשמוע וכו' א"ל מרגלית טובה היתה לי בידכם ובקשתם לאבדה ממני. ובקונט' פתח עינים ובר"י י"ד סי' רמ"ו אני בעניי כתבתי בזה ועמ"ש בקונטרס טוב עין סי' ד'. ועתה אומר בסגנון אחר ובסדר דלפי קצורי טפי מעלי. הר"מ כתב סוף פ"א דת"ת ציוו חכמים שלא ילמד אדם את בתו תורה מפני שרוב הנשים אין דעתם מכוונת להתלמד אלא מוציאות דברי תורה לדברי הבאי לפי עניות דעתן אמרו חכמים כל הלומד את בתו תורה כאלו מלמדה תפלות בד"א בתורה שבעל פה אבל תורה שבכתב לא ילמד אותה לכתחילה ואם למדה אינו כמלמדה תפלות. והנה פ"ג דסוטה תנן בן עזאי אומר חייב ללמד את בתו תורה ר' אליעזר אומר כל המלמד את בתו תורה כאלו מלמדה תפלות ר' יהושע אומר רוצה אשה בקב ותפלות וכו'. ומרן בכסף משנה כתב פלוגתא דבן עזאי ור' אליעזר ופסק כר' אליעזר וק"ק דאין הלכה כר' אליעזר דשמותי הוא. ותו דאשכחן בעירובין (דף נ"ג) דברוריא בטשה בההוא תלמודא ודרשה קרא ובפסחים (דף ס"ב) מפורש דברוריא גמרא תלת מאה שמעתתא ביומא דסתוא מתלת מאה רבוואתא ואי הלכה כר' אליעזר איך ר' חנינא בן תרדיון אביה ותלת מאה רבוואתא היו מלמדין אותה תורה שבע"פ ואמרינן בעלמא במעשה רב. הן אמת דיש מקום לומר דהני תרי חדא מתרצתא בירך חבירתה דמעיקרא סברי דאין הלכה כר' אליעזר וממה שאירע לברוריא פ"ק דע"ז הסמיכו דהלכה כר' אליעזר. ואין זה מספיק דמי הגיד זה להרמב"ם ודילמא אין הלכה כר' אליעזר וממה שאירע פעם אחת לברוריא אין לנו לגזור מדעתנו כיון דלא אשכחן ברז"ל. ויראה דסבר הרמב"ם דר' יהושע דאמר רוצה אשה בקב ותפלות סבר דאפי' תורה שבכתב וכדאמרינן דתנא בתרא אתא לטפויי ור' אליעזר לא אמר מלמדה תפלות אלא על תורה שבע"פ ורש"י פירש מלמדה תפלות שנכנס מרמה בקרבה ועושה דברי זנות בהצנע. והרמב"ם לא נראה בעיניו לפרש כן דא"כ איך למדו לברוריא תלת מאה רבוואתא ומנא ידעי דלא תערים לזנות. ולכן פירש דדברי תפלות היינו שאינה מכוונת ללמוד אלא מוציאות דברי תורה לדברי הבאי. וכפ"ז ניחא הא דברוריא דירדו לסוף דעתה והכירו בה שהיתה כונתה ללמוד ודעתה רחבה דכיילין לה בקבא רבא ולכך למדוה. אך לפירש"י איך למדוה כיון שאינו ניכר. ועדיין הוקשה להרמב"ם דאי אמרת דר' יהושע דבא להוסיף על תורה שכתב היינו אף בדיעבד אסור היכי תנן ספ"ק דקדושין לא תלמד אשה סופרים והיינו משום אבוהון דינוקי ואי עבדא איסורא בתורה שבכתב לא מיירי תנא כעבדא איסורא אלא מוכרח דהיינו לכתחילה. אמור מעתה דראב"ע דקאמר אנשים באים ללמוד נשים באות לשמוע סבר כר' יהושע דגם בתורה שבכתב לכתחילה לא ואסמכיה אקרא למען ישמעו ולמען ילמדו דהוי מדרבנן דהא מדאוריתא ליכא לפלוגי מלכתחילה לדיעבד וזו אסמכתא בעלמא. ועיין בעין זוכר. ומאי דאמרו בירושלמי דאתי ראב"ע דלא כבן עזאי היינו משום דדברי ר' יהושע אינם מפורשים וגם ר' אליעזר איירי בתורה שבע"פ ולא פירש מה סבר בתורה שבכתב ואפשר דריב"ק ור' אלעזר בן חסמא דידעו דר' יהושע סבר דתורה שבכתב לכתחילה לא והוי דרבנן. סברו דראב"ע דדריש קרא למען ישמעו ולמען ילמדו דנשים באות לשמוע פליג אר' יהושע וסבר דראב"ע מדאורייתא קאמר ומשו"ה לא היו רוצים לומר לו עד שהפציר בהם. וא"ל ר' יהושע מרגלית טובה יש לי בידכם וכו' דראב"ע ודאי סבר כוותי וקרא אסמכתא וזו מרגלית. ומה שנמנעו לומר לו ולא אמרו בתחילה אף דפליג הוא מטעם מה שאירע לר' יוסי בן דורמסקית ומטעם זה אמרו תלמידיך וכו' כמ"ש בש"ס ודוק כי קצרתי.: