נחל קדומים על תורה, דברים לב:א
נחל קדומים על תורה · Nachal Kedumim on Torah, Deuteronomy 32:1
Open in the reader →1האזינו. כתב רבינו הרקח בכ"י האזינו גימטריא החכמה השמים ואדברה גימטריא תרי"ג עכ"ל ואפשר במ"ש בזהר הקדוש סימנא לזיווגא עילאה וגם אמנה אחותו בת אבי וגו' ותהי לי לאשה וזה רמז האזינו החכמה שימשך לשמים אז ואדברה לשון ראוה מדברת ומשם נמשכה התורה שבה תרי"ג מצות וא"ש ההי"ב. רבינו אפרים ז"ל כתב יש לשאול כי האזנה שייך לומר באדם קרוב אצל חבירו ושמיעה לרחוק ממנו [וי"ל] לפי שהיה משה קרוב לשמים ורחוק מן הארץ לכך אמר האזנה גבי שמים ושמיעה גבי הארץ ולא נהירא שהרי כתיב קום בלק ושמע האזינה עדי וכו' הרי שמיעה והאזנה וכתיב שמעה תפלתי ה' ושועתי האזינה וכאלה רבות לכן נ"ל האזנה ל' הטיית אזן כלומר הטו אזנכם לשמוע ולפי שבשמים יש רעם גלגלים ורעש אופנים וקול חמה שמנסרת ברקיע וזיקים ורעמים לכך שייך לומר לגבי דידהו הטיית אזן והבנה טובה אמנם לגבי ארץ אין שם כל אלה לכך כתיב בה שמיעה ולכך נקט דבור גבי שמים ואמירה גבי ארץ לפי שהשמים נבראו בדבור דכתיב בדבר ה' שמים נעשו וארץ נבראת באמירה שנא' כי לשלג יאמר הוי ארץ ואמרו במדרש שלקח שלג מתחת כסא הכבוד וזרקו לארץ עכ"ד. ויש להרגיש על הרב ז"ל שדחה פירוש דמשה שהיה קרוב לשמים וכו' וכתב עליו ולא נהירא כאלו הוא פירוש שפירש הוא או איזה מפרש. והרי הם דברי רז"ל בספרי וראיתי שגם בזהר הקדוש אמרו כן (דף רפ"ו) ע"ש. ושני כתובים הבאים בדבריו להקשות על זה יש לישב דקרא דכתיב קום בלק ושמע האזינה עדי בנו צפור הכי קאמר דא"ל בלעם שיקום כי הוא שלוח מאת ה' מן השמים ולגבי השמים הוא רחוק ולהכי קאמר ושמע. אך לגבי בלעם עצמו הוא קרוב וזהו האזינה עדי דייקא. וקרא דכתיב שמעה תפלתי הכי פירושו דהוא בשמים רחוק ולכן אמר שמעה תפלתי. אך מצד רחמיו יתברך כתיב קרוב ה' לכל קוראיו ולכך אמר ושועתי האזינה: