נחל קדומים על תורה, דברים ז:יב
נחל קדומים על תורה · Nachal Kedumim on Torah, Deuteronomy 7:12
Open in the reader →1והיה עקב תשמעון וגו'. מה כתיב למעלה ומשלם לשנאיו וגו' ושמרת את המצוה ואת החקים ואת המשפטים אשר אנכי מצוך היום לעשותם והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אותם ושמר ה' אלהיך לך את הברית וגו'. אפשר במ"ש הרב הגדול מהרימ"ט ז"ל בדרשות פ' שמיני דכיון דקבלנו התורה ע"י סרסור משם נמשך דלא זכינו לתורה כדחזי וגם קיום המצות לא עלה בידינו אבל לעתיד לבא שנזכה לשמוע התורה מפיו יתברך כדכתיב וכל בניך למודי ה' אז תתקיים בנו התורה וקיום המצות כהוגן ולא נחטא ע"ש בספרו הבהיר באריכות. ואפשר לזה כוונת משה רבינו ע"ה שאמר ומשלם לשנאיו וגו' כלומר כי הן בעון שכיחי פוקרים ועוברי עבירה אי לזאת פקח עיניך ושמרת את המצוה ואת החוקים ואת המשפטים. ומה שאמרתי ומשלם לשנאיו וגו' ואני מזהיר ושמרת וגו' היינו אשר אנכי מצוך וגו' שקבלתם ע"י ולא מפי ה' ועל כן ימצא מי שעובר עבירות ושייך ומשלם לשנאיו וגו' ומש"ה ראה הפקדתיך על החוקים והמשפטים דיש מצות שנראות כחקים וג"כ שכיחי עוברים על התורה דכיון דקבלתם ע"י סרסור מזה נמשך דלא נתקיימו תורה ומצות כתקנן ואיכא עוברי רצונו ית'. אמנם והיה עקב בסוף תלמדו מפי הקב"ה כביכול והחקים נעשו המשפטים האלה דכיון דלומדים מהקב"ה ישיגו טעם המצות ובמקום חקים ומשפטים נעשה הכל משפטים ואז יתקיימו בהם המצות לבלתי תחטאו וזהו ושמרתם ועשיתם ודאי ואז ושמר ה"א וגו'. וכבר פירשו המפרשים פסוק והסיר ה' ממך כל חולי על זמן המשיח כמ"ש במקום אחר. ואפשר דבתיבות והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה רמז מ"ש בתשב"ץ לתלמיד מהר"ם (סי' תקל"ב) כשהצדיק נפטר מן העולם בא מלאך ומזכיר לו כל מה שלמד לשמה ע"ש וז"ש היום לעשותם ולמחר לקבל שכרן. והת"ת שלמדתם והיה עקב בסוף בפטירתם תשמעון את המשפטים שיבא מלאך וילמדכם. וכבר נודע דבענין רמז רומז בתיבות. וכל הפסוק לגופיה ולכמה דרכי פרד"ס ויש דוגמא במדרשים. א"נ רמז דמה שלא הבין בחייו אם זוכה מלמדין אותו בג"ע כמשז"ל וזה רמז והיה עקב בסוף בג"ע תשמעון תבינו את המשפטים. ובמדרש והיה עקב תשמעון הה"ד מה רב טובך אשר צפנת ליראיך פעלת לחוסים בך נגד בני אדם והביאוהו המפרשים ולדרכם פנו. ואפשר בתירוץ מהר"ם לדין חלה שלש ועבד שלש יוצא בשש ובשכיר אם נאנס אין לו אלא לפי מלאכתו אשר עשה דשאני עבד עברי דבתחילה קבל שכרו משא"כ השכיר אין משתלם אלא לבסוף ובזה פירשתי מאז"ל דר' אבהו אחזיאו ליה תליסר נהרי דאפרסמא דכיא אמר כל אלין דאבהו ואני אמרתי לריק יגעתי וגו' אכן משפטי את ה' ופעולתי את אלהי דר' אבהו הוה פלח בי קיסר והיה מוכרח לאבד איזה ימים לשחר פני מלך ושרים והיה בטל מתורה והיה סובר דאותם ימים אשר במעד"ר יעדרו"ן כדין שכיר וכשראה נהרים יאורי"ם רחבי ידים הבין כי ישלם גם על אותם ימים וז"ש ואני אמרתי לריק יגעתי עם הרשות אכן משפטי את ה' מדת רחמים ופעולתי מה שסגלתי תורה ומצות את אלהי. והכא לעיל קאמר אשר אנכי מצוה אתכם היום לעשותם ש"מ דוקא המעשה למחר לקבל שכרם אבל אם נאנס אינו דין ונותן טעם והיה עקב שהשכר בסוף וז"ש מה רב טובך אשר צפנת בסוף והוא מצד החסד פעלת לחוסים בך אף שלא עשו נגד בני אדם דהדין דשכיר אין לו אלא על מלאכתו לפי ששכרו בסוף וכמ"ש והיה עקב אלא שממדת טובו ניתן אף מה שאין מן הדין. ורבינו אפרים כתב והיה עקב תשמעון ס"ת הבן וא"ש לפי מ"ש והיה עקב ענוה דעי"ז יכוין אל האמת כמ"ש על בית הלל וזה רמז הבן דע"י הענוה דכתיב והיה עקב יהיה לו בינה ומסיק שמעתא אליבא דהלכתא: