נחל קדומים על תורה, שמות ג:ד
נחל קדומים על תורה · Nachal Kedumim on Torah, Exodus 3:4
Open in the reader →1במדרש. ויקרא אליו אלהים מתוך הסנה. שאל ההוא מינא את ר"י בן קרחה למה מתוך הסנה א"ל אלו מתוך חרוב או שקמה היית שואלני ואעפ"כ להוציאך חלק אי אפשר להודיע שאין מקום פנוי בלא שכינה אפילו סנה. ויש לדקדק אמאי הוצרך לומר אלו מתוך חרוב וכו' ופירש הגאון מהר"ם הרב המחבר שו"ת צמח צדק דדרך חכמה להשיב למין מתוך דבריו וכמשז"ל כל מקום שפקרו המינין תשובתן בצידן וה"נ אלו השיבו ר"י בפשיטות סתם אין מקום בלא שכינה ר"ל אף על דבר שפל היה המין טועה מנ"ל שהסנה גרוע מכל אילנות הלא כל עשב יש לו מזל ולצורך נברא ואפשר שתועלת הסנה גדול מאד והוא חשוב מכל אילן. לכך אמר לו אלו מתוך חרוב או שקמה היית שואלני ומוכרח שתאמר דאלו מתוך חרוב או שקמה לא היית שואל כי המה חשובים וראוים להשרות שכינה רק שאלתך למה מתוך הסנה שפל וגרוע ועתה אני משיבך שאין מקום פנוי בלא שכינה עכ"ד. ולי הצעיר אפשר במ"ש רש"י ז"ל למה מתוך הסנה ולא אילן אחר משום עמו אנכי בצרה. וחשש רבי יהושע בן קרחה דההוא מינא שמע איזה תלמיד דטעמא טעים משום עמו אנכי בצרה ועל זה בא להלעיג ח"ו. ולכן אמר לו ואלו מתוך חרוב או שקמה היית שואלני רצה לומר לו דזו אינה שאלה ולשוא צרף לבא בעקיפין כאלו יש שאלה וישיב לו מה ששמע משום עמו אנכי בצרה ויבא להלעיג. ואעיקרא לא יש שאלה ואין צריך תשובה כדי שיבא להלעיג אמנם להוציאך חלק אי אפשר שלא תאמר שיש שאלה והתשובה משום עמו אנכי בצרה ותרצה להלעיג ולזה מוכרח להשיב שלא תבנה בנינים על קו תהו והתשובה היא להודיע שאין מקום פנוי מהשכינה וכלך מדברותיך. ומפי הרב המובהק הישיש כמהר"ר ברוך דאני ז"ל שמעתי דכל מקום שאומר שאל ההוא מינא סימנא מילתא מאותו המי"ן שרוצה לשאול דח"ו יש שתי רשויות. וידוע מאז"ל דאמר נעשה אדם ללמד ענוה והרוצה לטעות יטעה וזה כונת המין מ"ט נגלה בסנה להורות ענוה כלומר ואמאי הוצרך לזה כבר נודע מנעשה אדם אלא ודאי מהכא נילף מינה ללמד ענוה ונעשה אדם ח"ו כפשוטו. והשיבו אלו היה נגלה בחרוב או בשקמה היית שואל וכך אתה שואלני דייקא דאם היה נגלה בחרוב או בשקמה שהם גבוהים משאר אילנות היית אומר ש"מ דה' אינו חפץ בענוה מדבקש אילנות גבוהים וא"כ נעשה אדם אינו משום ענוה כי אין דרכו בענוה וח"ו וכו' וז"ש כך אתה שואלני מעין דוגמא לשאלתך עתה. אבל להוציאך חלק וכו' וא"כ הוא לימוד אחר ולעולם נעשה אדם משום ענוה ודוק היטב:
2ויאמר משה משה ויאמר הנני. כבר נודע דשרשי נר"ן שבאדם הם בעולמות העליונים אפס קצהו יורד להתלבש באדם. ואפשר לפרש בפסוק זה ובפסוקים אחרים כיוצא בו שהקדוש ברוך הוא קורא לנשמה אשר בשמים שהשם הוא הנשמה כמ"ש הרמ"ז ז"ל והנשמה העליונה תעורר הנשמה תחתונה להבין להדבק בשרש כדי לקבל הדבור וז"ש ויאמר אברהם אברהם ויאמר משה משה שיכונו יחדיו השרש עם החלק אשר בארץ ויאמר הנני ר"ל הרי אני מכוין דעתי עם השרש למעלה וזהו הנני. וכ"כ הרמד"ל במעריך (דף מ"ד) דמשז"ל שברא שמו של משיח פי' נשמתו ע"ש באורך: