נחל קדומים על תורה, בראשית מא:לט
נחל קדומים על תורה · Nachal Kedumim on Torah, Genesis 41:39
Open in the reader →1אחרי הודיע אלהים אותך את כל זאת אין נבון וחכם כמוך. אפשר לומר ונקדים מה שפירש הרב עיר וקדיש מהר"ם זכותו ז"ל דיוסף אמר ירא פרעה איש נבון וחכם וכן פרעה. וכתיב רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה ולהבין השינוי אמר הרב ז"ל דחכמות חיצוניות תחילתן להתבונן בטבעיות ולתת טעמים לכל דבר ע"י חקירות והערות ואח"כ מזה כותבים ספרים ונקרא חכמת הטבע וכן בשאר חכמות ולזה יצדק לומר נבון וחכם שבתחילה הבינה להתבונן לחקור ולהתישב בענינים ואח"כ מזה נעשית חכמה ונקרא חכם וכן אמר יוסף לפי ענין החכמות חיצוניות נבון וחכם. אבל לגבי דידן הוא להפך דבתחילה ניתנה תורה שהוא חכמה ואחר כך בחכמה נתבונן להבינה על בוריה וז"ש ואמרו הגוים רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה כלומר ראו עתה נשתנו סדרי חכמה בישראל דזאת לפנים הדת נתנה לומר נבון וחכם אבל ישראל הם חכם ונבון עכ"ד ופרעה ראה בדעתו כי אין יוסף כחכמים דעלמא שהם נבונים וחכמים כי זה יש לו ג"כ רוח אלהים ולכן אין צריך עיון במה ששואלים ממנו רק הכל שגור בפיו כי לא בדעת ידבר לבד רק רוח אלהים בקרבו. וז"ש לעבדיו הנמצא כזה איש אשר רוח אלהים בו שזה חידוש ביוסף. והיינו דקאמר אחרי הודיע אלהים אותך את כל זאת דרגילות כל לא נאמר אלא על שלשה כמ"ש מהראנ"ח ויוסף נבון וחכם ורוח בו וז"ש את כל זאת שלשה מעלות אין נבון וחכם כמוך דאפילו הוא נבון חכם כל רוח אין בקרבו. ואפשר לרמוז בכתוב אשר רוח אלהים בו ס"ת חמור דאם ישים עצמו כחמור למשא ויחשיב עצמו כחמור ויהיה נבזה בעיניו תשרה בו רוח אלהים כמ"ש הרב ראשית חכמה ז"ל:
2וילבש אותו בגדי שש וישם רביד הזהב על צוארו. מז"ה חס"ל פירש דהלובש בגדי שש ולא יהיה מין אחר בלבושו ניצול מכל כשוף וזה היה חכמת מצרים שהגדולים לבשו בגדי שש וכך עשה פרעה ליוסף אך ברשעתו רצה לבטל הסגולה ושם רביד זהב על צוארו שיהיה מין אחר זה ת"ד ז"ל. ואפשר כי התורה רמזה טכסיס המלך שצריך שיהיה איש חסד כי שש לבן ויעט כמעיל החסד. אך מלך במשפט יעמיד ארץ וצריך לאחוז בגבורה וע"ז רמז רביד הזהב רביד גי' גבורה הזהב דין שיראה גבורה ודין אף כי הוא לבוש שש לבן רחמים אבל לישר הדורים צריך להטיל אימה ויחשוב כי קולר הכל תלוי על צוארו וזה רמז רביד הזהב וגו':