נחל קדומים על תורה, ויקרא יט:יב
נחל קדומים על תורה · Nachal Kedumim on Torah, Leviticus 19:12
Open in the reader →1ולא תשבעו בשמי לשקר וחללת את שם אלהיך אני ה'. אפשר במ"ש בזהר הקדוש פרשת יתרו דהקב"ה כשברא העולם חקק שמא קדישא על צרורא והניחו ע"פ תהום וכשנשבעין לשקר פורחים אותיות שמא קדישא ואתבדרו גו תהומי ובעיין מייא לשטפא עלמא עד דזמין וארמיז לחד ממנא יעזריאל די ממנא על ע' מפתחן וחקיק בצרורא אתוון כמלקדמין וכו' ע"ש (דף צ"א). וז"ש ולא תשבעו בשמי לשקר שאז שמא קדישא אשר חקוק בצרור על פני תהום פרחי אתוון וכו' וז"ש וחללת את שם אלהיך דהיינו השם החקוק בצרור והמים רוצים לאבד ולשטוף העולם. וכי תימא הרי שבועות לשקר והעולם כמנהגו נוהג לז"א אני ה' מדת רחמים שרומז לחקוק השם כבראשונה. והרב החסיד מהר"א מקראקא ז"ל כתב דה"ט שאמרו בירוש' דאם אמר שם לבטלה יאמר בשכמל"ו והביאו מרן סימן ר"ו ועיין שו"ת פנים מאירות ח"ג (סי' ט') והטעם כי בשכמל"ו גימטריא שם יעזרי"אל ועוד ע' דממנא על ע' מפתחן כי הוא השם החוקק שמא קדישא פעם אחרת בציווי ה' ודוק. וכשבא לידי פי' הקדוש רבינו שלמה אסתרוק ז"ל ראיתי שכתב שלא חייב מיתה לנשבע על שקר לרעתו כדי שלא תהא מיתתו כפרה עליו וקשה לי הדל שהרי חייב מלקות שהוא במקום מיתה ומתכפר: