נחל קדומים על תורה, במדבר א:א
נחל קדומים על תורה · Nachal Kedumim on Torah, Numbers 1:1
Open in the reader →1וידבר ה' אל משה במדבר סיני. בילקוט בשעה שקבלו ישראל את התורה נתקנאו בהם אומות העולם מה ראו אלו להתקרב מכל האומות א"ל הביאו לי ספר יוחסין שלכם שנאמר הבו לה' משפחות עמים כשם שבני מביאין ויתילדו על משפחותם לכך מנאן בראש הספר הזה אלה המצות אשר ציוה ה' בהר סיני ואח"כ שאו את ראש שלא זכו ליטול את התורה אלא בשביל היוחסין עכ"ל. ויש להבין מה יחס ליחס עם קבלת התורה. ויש מי שפירש לפי שאז"ל במדרש חזית שאמר הקב"ה לישראל תנו לי ערבים ואמרו בנינו ערבים עלינו ונתרצה הקב"ה וז"ש הביאו לי ספר יוחסין דישראל אמרו בנינו ערבים עלינו ואם א"ה הי"ל יוחסין יכולים לומר בנינו ערבים עלינו אבל אם לא יש יוחסין א"כ לא יש להם ערבים ואינן ראוין לקבל התורה עכ"ד. ועדיין יש להעיר דהגם דאין להם יוחסין כיון דקיי"ל דגוי יורש את אביו דבר תורה א"כ מצו היורשים להיות ערבים למורישם. ועוד יש להעיר דל' מדרש חזית בפסוק משכני אחריך כך הוא אמרו בנינו ערבים עלינו אמר הקב"ה הא ודאי ערבים טובים על ידיהם אתננה לכם הה"ד מפי עוללים ויונקים יסדת עוז ואין עז אלא תורה שנאמר ה' עז לעמו יתן בשעה שהלוה נתבע ואין לו לשלם מי נתפס לא הערב הוי מה שנאמר ותשכח תורת אלהיך אשכח בניך גם אני עכ"ל והא דמסיים בשעה שהלוה נתבע ואין לו לשלם אינו מובן דהקב"ה יכול ליפרע מהלוים והערבים אשר בידו נפש כל חי וקיי"ל דאין נפרעין מן הערב תחילה. והרב מהר"ש יפה בספר יפה קול כתב דהא דיצאו הבנים קטנים ערבים היו שכל הנפשות היו שם במעמד ה"ס והקטנים שם היו ונתרצו להיות ערבים. ואפשר לישב הכל כי הנה אלה רשעים עושים מצות וקצת ת"ת והכל הולך לסט"א כמ"ש בזהר הקדוש ורבינו האר"י זצ"ל. ולו חפץ ה' להמיתם יענשו עונשים מרים אבל מי יעלה לנו ניצוצי הקדושה מתורתם ומצותם אשר בסט"א וא"כ אין ללוה לשלם. ולכן הקב"ה כ"י נפרע מן הערב הם הבנים קטנים שאין להם חטא ונשמתם נקיה וטהורה ובקרבתם לפני ה' וימותו בסוד מ"ן בו בפרק נעשה בירור גמור מניצוצי הק' אשר נטמעו על ידי אביהם. וזה כונת הכתוב מפי עוללים ויונקים יסדת עז מפי דייקא כמ"ש מהר"ש יפה כי בפיהם ירצו במעמד ה"ס על ערבי"ם בתוכה. וכי תימה למה צריך לערב והלא הוא יתברך יכול להתפרע מכל חי אבות על בנים לז"א למען צורריך הם הסט"א גונדא דחימה כי צוררים הם לכם לטרף טרף אדם אכל תורתו ומצותיו ולזה אין ללוה לשלם להעלות ניצוצי הקדושה ולכן לוקח הבנים נשמות טהורות ונקיות ובמותם יתבררו ניצוצי הקדושה שנטמעו ע"י אביהם ובזה יוסר חיות הסט"א והיינו דקאמר להשבית אויב להסט"א ומתנקם לגנוב הניצוצות ולכן רצה ערב שיש לו לשלם כי לו במותו יקח כמה ני' הקדושה והמה יעלו לקדושה. והשתא א"ש מאמרינו כי א"ה יתקנאו מה ראו ישראל להקרב קרבת אלהים דאי משום ערב גם הם בניהם יהיו ערבים לז"א הקב"ה הביאו לו ס' יוחסין דישראל מיוחסים ובניהם הקטנים בני עליה זרעא מעליא בפרו"ע פרעו"ת בישראל דעל ידיהם מעלנ"א אית להו ניצוצי הקדושה כדבר האמור. לא כן הגוים (בשעת מ"ת) כי היו בני זנונים ובמותם אי אפשר לברר כי הם זרמת סוסים ואם האבות פושעים גם הם זרע מרעים ואין בידם להעלות ני' הקדושה ולכן נתנה התורה לישראל:
2במדבר סיני גימטריא בשלום כי מיום שיצאו ממצרים היו נוסעים בקטטה עד שבאו למדבר סיני נשלמו כלם יחד שנאמר ויחן שם ישראל. במדבר סיני גימטריא כבוד שמו ואין כבוד אלא תורה שנאמר כבוד חכמים ינחלו וזהו כבודו של הקב"ה שבניו עוסקים בתורה לשמה וזהו הבו לה' כבוד שמו כלומר הבו לו מתנה שתעסקו בתורה לכבוד שמו שאו מנחה הביאו אותה עמכם בפטירתכם מן העולם ותהיה לפניו מנחה ותזכו לחזות פני שכינה. במדבר גימטריא אברהם כלומר בזכות אברהם נדבר עמהם ונתן להם את התורה. סיני גימטריא עני שהיה נכנע ושפל משאר הרים. באהל מוע"ד כמנין מועד ימים עמד משה בהר ג' פעמים מ' יום. רבינו אפרים ז"ל בפרישתו כ"י. ולי ההדיוט אפשר עירוב פרשיות דכתיב אלה המצות אשר ציוה וגו' וידבר ה' אל משה במדבר סיני כי אמרו בתנחומא שלא בחר הקב"ה בישראל אלא בשביל הענוה וזה הסמיכות לרמוז אלה המצות אשר ציוה וגו' והטעם וידבר ה' א"ל מש"ה גימטריא בשלום עם ב' כוללים במדבר סיני בשלום כמ"ש רבינו אפרים ז"ל כלומר דישראל נעשו ענוים ויחן שם ישראל בלב אחד כי ראו וידבר ה' אל משה שהיה עניו וגי' בשלום. במדבר סיני שהיה עניו ושפל וגם במדבר סיני גי' בשלום. ולכן גם ישראל היו ענוים ועשו שלום ביניהם ויחן שם ישראל בלב אחד ולזה נצטוו המצות ישראל ולא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעו"ם גימטריא ענוה עם הכולל ולכך לא בחר בהם כי הם בלי ענוה וזהו בל ידעום ולכן במדבר גימטריא אברהם כמ"ש רבינו אפרים ז"ל שהיה עניו שאמר ואנכי עפר ואפר וכשאמרו נשיא אלהים אתה בתוכנו וישתחו לעם הארץ ובזכותו זכו בניו ישראל לענוה כל רואיהם יכירום כי הם זרע בר"ך ה' וכתב רבינו מהר"א מגרמיזא ז"ל ברך ה' גימטריא אברהם. והוא בגי' כבוד שמו כמ"ש רבינו אפרים ז"ל כי בזה מ"ש נעשה אדם היינו ללמד ענוה בבריאת האדם והוא יסוד העולם והתורה ויחוד השם: