נחל קדומים על תורה, במדבר כב:כב
נחל קדומים על תורה · Nachal Kedumim on Torah, Numbers 22:22
Open in the reader →1ויחר אף אלהים כי הולך הוא. שאל חכם גדול מאומות העולם לאחד מגדולי ישראל אמאי ויחר אף אלהים הלא אמר לו קום לך אתם. והשיבו הרב ז"ל כי כשאמר לו ה' קום לך אתם אמר לו שקודם שילך ידבר עמו וז"ש אך את הדבר אשר אדבר אליך וגו' והיה נחפז ללכת ולא המתין לשמוע לקול דברו עד שהוצרך ה' להודיעו בדרך על ידי מלאך. הקדוש רבינו שלמה אסתרוק ז"ל. ורבינו אפרים ז"ל כתב שטעם ויחר אף הוא שראה שהיה כ"כ ממהר לצאת שלא המתין עד שיחבשו לו האתון ויתקנוהו אלא הלך תכף ברגליו ויצוה לעבדיו להביא האתון אחריו כי חשב שמא יחזור הקב"ה ויאמר לו לא תלך. א"נ שהיתה כוונת בלעם לעבור פי ה' ולקלל ישראל אעפ"י שידע שמיד שהיה מקלל היה מת רצה למות ולקללם ולכך חרה אפו ית'. כתיב הכא כי הולך הוא וכתיב הנה אנכי הולך למות. רבינו אפרים ז"ל. והרב הגדול שארינו ומורינו מהר"ר ישראל זאב ז"ל פירש כי הנה אמרו רז"ל שכביכול בכל אותן הימים לא כעס שבלעם היה מכוין הרגע שכועס והיה מקללם ועתה שבלעם הוא עסוק בהליכתו ואין לבו פונה רק על הדרך כביכול זעם ה' וז"ש ויחר אפו וכי תימא צדקה עשה הקב"ה שלא כעס ואיך עתה כתיב ויחר אף אלהים. ופירש הכתוב כי הולך הוא כלומר עתה שבלעם טרוד בהליכה כתיב ויחר אף וכך היא המדה ואל זועם בכל יום ובאותן הימים לא זעם ה' אבל עתה שבלעם הלך ילך ולאו אדעתיה ויחר אף אלהים ודוק: