נחל קדומים על תורה, במדבר כב:כח
נחל קדומים על תורה · Nachal Kedumim on Torah, Numbers 22:28
Open in the reader →1ויפתח ה' את פי האתון. גדולי המפרשים נבוכו בזה כי למה עשה ה' ככה ומה תועלת בזה ואני ראיתי תועליות רבות מכל ענין זה. אחד שראו שרי בלק המחלוקת שבינו ובין אתונו כמו שביארו רז"ל ומה שלא תמהו על זה השרים ולא שאלוהו אולי בהיות זה חסרון לבלעם שתקו. או חשבו השרים שכל זה עשה בלעם בתחבולותיו על צד הכשוף ואחיזת עינים או באיזה חכמה ליראם ולבהלם כי חשבו עשה זה להתנצלות אם לא יקלל העם בפני בלק. ובלעם שלא נבהל נראה כי לא היה נמנע בעיניו דבור בעלי חיים בענינים הבלתי מושכלים כמו שלא נמנע דבור אל קצת עופות. שנית. כי חשב בלעם בלכתו כי היה ראוי לנבואה בטוב הכנתו ובהגלות רושם מה מהמלאך לאתון ולא לו הכיר חסרונו. שלישי. כי בדבור האתון היה יכול להבין כי כמו שמניעת האתון להלוך ברצונו היה בסבת השגחתו על ישראל ולגלות לו על ידה שאין בידו טובו רק לתועלת ישראל כאומרם סימני האבות הראהו לו כי נבואתו לא היתה רק לתועלתם. רביעי. כי לא יהיה לבלעם מחשבות רעות להרע כי השם יהיה בכסלם וידע מחשבותיו בלכתו. חמישי. הוצרך בזה תועלת לישראל שידעו כל זה על ידי נבואת משה רבינו ע"ה וידעו שהשגחתו עליהם. הששי. כי עדות בעל ריבנו הודה בגמול הנצחי לישראל. רבינו שלמה אסתרוק ז"ל וזה קיצור דבריו והוא ז"ל האריך:
2כי הכיתני זה שלש רגלים. פירש"י רמזה לו אתה מבקש לעקור אומה החוגגת שלש רגלים בשנה ויש לדקדק מאי רבותייהו כל אומה מהאומות יש להם חגאות. ואפשר במה שכתבו המפרשים בטעם אומרם ז"ל גוי ששבת חייב מיתה כי השבת כביכול הכתיב בו יתברך וינח ביום השביעי וכמה כתובים כמוהו שכביכול שובת בשבת ואם בא גוי לשבות הוא משתמש בשרביטו של מלך וחייב מיתה. אך ישראל עם קרובו נתנו מתנה לישראל והיה לאות כי הם בנים ויכולים לשבות כביכול ביום השבת עכ"ד וממנו נקח לשלש רגלים הרמים והנשאים בשמים ממעל בפסח גדולי גדולין בשבועות בכל מקום מוכתר ובסוכות מכל החסידים. ולא עוד אלא מאהבתו ותוקף רחמיו כתיב אשר תקראו אתם. והגוים אינם יכולים לחוג בהם כי אין להשתמש בשרביטו של מלך כי ג' רגלים מועדי ה' וריבוי האורות בשמים ודוקא ישראל הם בנים ורשאין לחוג בהם. וז"ש זה שלש רגלים זה אלי ואנוהו קבע בשמי מרומו שלש רגלים וישראל שהורשו לחוג בהם כי הם בנים אתה מבקש לעקור אומתן ואין עוד מי שיקיימם: