נחל קדומים על תורה, במדבר כה:יג
נחל קדומים על תורה · Nachal Kedumim on Torah, Numbers 25:13
Open in the reader →1והיתה לו ולזרעו אחריו וגו'. אעפ"י שבפלגש בגבעה הפסיד הרוח וזהו לפנים ה' עמו וא"כ איך כתיב והיתה לו ולזרעו אחריו והלא הפסיד הרוח אלא שאח"כ הלך להר חורב שהוא בחינת משה שהוא הרוח וזכה פעם אחרת לרוח ולכן נשאר חי וקיים וזהו בריתי היתה אתו החיים והשלום שזכה ליסוד העליון שהוא מקור החיים שהוא בחינת רוח וז"ש דהע"ה ורוח נדיב"ה תסמכני ששאל רוחו של נדב שלא היה כ"א נפש. שבלת של לקט הנז' וזה קיצור נמרץ אפס קצהו. ומ"ש שבפלגש בגבעה הפסיד וכתיב לפנים וכו' הנה פירשו המפרשים מרז"ל דבעבור שלא התיר לבת יפתח נסתלק וכמ"ש המפרש בדברי הימים (א' סימן ט') ורד"ק כתב שם שלא מיחה בפלגש בגבעה וכו'. ושוב ראיתי בס' ערכי הכנויים שסידר הרמ"ז מגורי האר"י ז"ל בערך אליהו שכתב ענין זה בסגנון אחר דשם ביאר דנסתלקה ממנו נשמת נדב ואביהוא בשביל שלא התיר לבת יפתח ומשם לא נזכר פנחס אלא אליהו וכתב שנתקנו בענין האש שירד על המזבח שתקן אליהו ואמרו ה' הוא האלהים ה' הוא האלהים והאריך בזה ע"ש. ובלשון ערכי הכנויים הנז' צריך להבין דנראה ומוכח מלשון הרב ז"ל דמבת יפתח לא נזכר פנחס והרי בפלגש בגבעה נזכר. ולפי דברי שבלת של לקט האמורים אפשר לתת טעם לוי"ו דשלום קטיעא וגם למה שהוצרך לישבע לכן אמור הנני נותן לו וכתוב בתרגום המיוחס ליונתן בשבועה ומסכים אל כלל רז"ל דלכן שבועה ואמאי הוצרך שבועה. אמנם עפ"י הנז' דפסק מעלתו. ושוב בהר האלהים חרבה הרויחם וז"ש והיתה לו ולזרעו וכו' ולזה וי"ו דשלום דרומז לרוח נפסק והוא בתמונה דהויו נשארת מחוברת רק בתוכה יש קצת הפסק לפניה. וזה רמז דעתיד הוא לאבדם אך ירויחם וזהו דעדיין יש חיבור בוי"ו ומסיים והיתה לו ולזרעו אחריו והרוח עתיד לחזור. וז"ש לכן אמור אתה משה רבינו ע"ה דאתה מבחינת רוח והוא מקור החיים הנני נותן לו את בריתי שלום ועיין בס' הגלגולים שסידרו הרמ"פ ז"ל פרק נ"ב ע"ש: