אגרות צפון ג

1נתתי לך ארוכת זמן, עד כתבי לך המכתב הזה, למען תמצאנה שאלות החיים הנכבדות הערוכות בשולי המכתב העבר מסלות בלבבך, ואולי לקחת אתה לבדך בהגיגך בם, את ספר החיים בידך. — הבה נפתחנו ונקראנו יחד. אמנם, בנימין ידידי, הלא להכיר מה הוא ישראל חפצנו? ללמוד ולדעת את ערך השם הזה אשר בו נתימר מלדה ומבטן; מה אנו נושאי השם הזה, ומה לנו להיות על פיהו; אבל ישראל הוא חזיון התולדה (געשיכטליכע ערשיינונג) בכתוב עמים,— לכן תצא לנו השאלה: מה היא הוראת תולדות בני אדם (געשיכטע)? — אולם תולדות האדם, על איזה אופן שנסביר אותה, היא הדרך והמסלול אשר ממנה או על ידה נוציא לאור את תעודת האדם בכללות האנושית— ואם כן תצא לנו השאלה: מה הוא האדם ומה עליו להיות? אבל האדם איננו בודד במועדו, הוא יצור בין יתר היצורים, נפעל מהם ופועל עליהם ועל ידם, ואם כן: מה היא התבל? אבל ישראל, תולדות בני אדם, אנושית, תבל, הלא עלינו להשיג כי מיד ה' המה, כפעולה היוצאת מכונת האומן, ולמראה עינינו רק בהם התגלות ה'. — במסלה הזאת תוביל אותנו גם "התורה", היא תנהגנו אל הכרת ערך ישראל וחובותיו, ע"י דעת ה', דעת התבל, דעת תעודת האדם ודעת תולדתו, נלכה נא בדרך התורה. —

2כאשר נתבונן על פני השמים והארץ, התורה קוראת אלינו ואומרת: מן השמים לארץ ומהארץ עד לשמים, כל אשר תכיר ותדע בהיותך בתבל ארצה, בתחלת היותו: בראשית ברא אלקים! בראשיתו הי' ה' הפועל בתור בורא! - בהביטך השמימה ובראותך הליכות עולם למו בשלות השקט, סדר ומשטר, המכלכלים בקרבם את האור והחום וכל תנאי החיים אשר לארצנו, נושאי התבל ומלואה, הנך רואה אותם עם אלפי אלפים צבא הכוכבים עולמות אין מספר, או באור נוגה כדור השמש שואף זורח במרחב-יה, או עיניך תחזינה את הארץ, כדור סובב סובב במרוצה נפלאה אורח מסלולה ותקופתה על קצותיה; עם כל המון החליפות והתמורות החוזרות חלילה בהויה והפסד, פריחה ובליה, חיים ומות; וכי ההפסד, הבליה, המות וההשחתה המה פועלי התמורה של המציאות והתקומה לחיים חדשים; הנך רואה את הארץ עם אלפי אלפים מינים ממינים שונים, אבנים, צמחים, בעלי חיים, אשר את כלם תוציא לאור עולם, תכלכלם תנטלם ותנשאם ותאספם עוד הפעם אל חיקה; - בראותך את האור, את ציר השמים על הארץ, המעורר והמושך את הכל לחיים ויעתיקהו מן החיים והלאה; אשר על ידו נשקיף ונתבונן על כל המציאות כלה, וכל הנמצאים עוטי אור שונים ונפרדים למראה עינים בשלל צבעיהם; או את אויר הרקיע המקיף את מלוא רוחב כדור הארץ, אשר יקבל אל תוכו את קרן האור ויכונן אותה להשתמש בה לצרכי התבל; בו עבים יהלכו לשתות ולהשקות את האדמה, את עשב הארץ, את הבעלי חיים ואת האדם לשבור צמאם; — הנך רואה את הים הגדול אשר בזרועותיו ובשאון דכיו יחבק עפרות תבל; או מעיני מים, אשר יזלו ויזרמו מסעיפי סלעים ויהפכו לנחלים, לאגמים ונהרות; אם תשבע רצון ותשמח על פני האדמה, אשר רגליך עומדות הנה עליה בהשקט ובטחה, ותשאך ותסבול אותך וכל אשר לך; תשמח על נאות דשא, שדה וכר נרחב, עצי פרי ובעלי חיים שונים למיניהם, ואלה אשר ירמשו וירחשו במים ובאויר השמים, יפרו וירבו עמך על פני הארץ; עיניך הרואות את השמש את הירח, את הכוכבים, אשר ממעל לך: המה יקבעו לך את מועדי היום, החדש והשנה, ועל ידם בינה לעתים לקצוב לך עת לכל חפץ: עת להיות ער ועת לישן, עת לעלות ועת לרדת, עת לפרוח ועת לנבול על פני הארץ;

3— "אכן יש ה', אל שדי בורא הכל", תקרא לך התורה, במאמר אדון עולם נברא הכל, מעשי ידיו שמים וארץ. לו האור האויר, הים והיבשה, לו הצמחים, הדגים העופות, התולעת והבהמה, פעולתו: השמש הירח והכוכבים; הוא אמר — ויהי! — אם תתבונן על כל אישי ופרטי יצורי התבל, משבולת הקש עד כדור השמש כל אחד לבדו מיועד לתעודה מיוחדת, כל אחד נעשה מחומר וצורה, ערוכה ושמורה לתכליתו ולמטרתו, והן הן גבורותיו וחכמתו לכונן וליעד כל דבר לפי תכונתו המיוחדת לו. היא קראה להאור: ;"לממשלת היום!" להחשך: "לממשלת הלילה!" לאויר הרקיע: "הוה שמים על הארץ" למקוה המים: "ימים" ליבשה: "ארץ מחוללת כל!" לצבא כוכבים: "היו למעריכי העתים!" היא יעדה ושקלה בפלס בעד תעודת כל יציר נברא, חומר, צורה, כח ומדה, היא אמרה: "ויהי כן!" וכן היה כמו שהוא,— קטן וגדול במציאותם במאמר ה', בדבר ה' נועדו, באצבע אלקים נוצרו. — כל הכחות אשר הנך רואה פועלים בכל אחד, וכל החקים אשר על פיהם יפעלו, כל אשר תחזה, על כל אשר תתפלא למראה עיניך; מהכח והחוק אשר על ידם תפול האבן למטה, אשר על ידם גרגיר הזרע יתפתח ויגדל, עד הכח והחוק אשר על פיהם הכוכבים ירוצו במסלותם בסדר ומשטר, ורוחך יתנשא על, הכל מה' המה — הוא השליט והמשביר לכל כח, ובכל חוק וחוק דבר ה' בכל ימשול. —

4הביטה וראה המחנה הכבד של היצורים האלה, אשר כל אחד שונה ונבדל בצורתו, תכליתו ותעודתו, ובכל זאת מקושרים וצמודים יחד אל מערכת האחדות ושלום הכללי, כל אחד ואחד על מקומו ועתו יפעל על פי מדת החומרים הקצובה לו; אין גם אחד נצב כצר לרעהו, ונהפוך הוא, כל אחד ישא את הכל והכל ישא את האחד; ומי הוא זה אשר יעשה שלום בין החומרים והכחות המתנגדים זה לזה ויחברם וכוללם יחד? "ויבדל אלהים בין האור ובין החשך!" — הבורא היחיד הוא הוא המתוך העומד בין האור ובין החשך בין החיים ובין המות. וכמו אהבת ה' תתן ביד רחבה, חומר וכח לפעולה שלמה, כן תראה מדת צדקתו באצבע אלקים גבול; תכלית ומדה — "עושה שלום" שמו!— וכל אשר ברא, יצר ותקן, "ויברך אלהים!" בברכת הקיום וההתפתחות ברך את הכל;- לא לבד, כי על ידו נעשה הכל, כי גם כל דבר על ידו הוה ונמצא! — ברכתו, כל ציץ ופרח, ברכתו כל זרע וכל פרי, ברכתו העולל והיונק, אשר תחבקהו ללבך באהבה רבה — והוא, אשר ברא ויצר, ערך וברך אותם וינפש". הוא טמיר ונעלם כמו הנפש בתוך הגויה, הוא אל מסתתר, כמו הנפש, בחביון בריאותו ופועל ומכלכל ומפתח הלאה והלאה עין לא ראתהו. — את פעולותיו הנך רואה, על יצוריו הנך משתומם, את חוקיו תחקור, בברכתו הנך שמח, אבל אותו — את הבורא, את היוצר, את המעריך, המברך את העולם— אותו לא תראה לעולם! לכן, בעת הנך רואה" ומשתומם, צופה ומביט, שמח ומתענג — עליך לכרוע ברך ולהתפלל לאל היחיד והמיוחד, אשר ברא, יצר, ערך וברך, הבה גודל לו ותן כבוד לשמו, כי הוא כל יכול, כליל החכמה, אל צדיק ואב הרחמן.—

5הבו לה' בני אלים,

6הבו לה' כבוד ועז!

7הבו לה' כבוד שמו,

8השתחוו לה' בהדרת קדש

9קול ה' על המים,

10אל הכבוד הרעים,

11ה' על מים רבים.

12קול ה' בכח,

13קול ה' בהדר,

14קול ה' שובר ארזים,

15וישבר ה' את ארזי הלבנון,

16וירקידם כמו עגל,

17לבנון ושריון כמו בן ראמים.

18קול ה' חוצב להבות אש,

19קול ה' יחיל מדבר,

20יחיל ה' מדבר קדש!

21קול ה' יחולל אילות,

22ויחשוף יערות,

23ובהיכלו —

24כלו אומר: "כבוד!" —

25אף לזאת יחרד לבי ויתר ממקומו,

26שמעו שמוע ברגז קולו והגה מפיו

27— יצא!

28תחת כל השמים ישרהו,

29ואורו על כנפות הארץ.

30אחריו ישאג קול —

31ירעם בקול גאונו —

32ולא יעקבם — כי ישמע קולו.

33ירעם אל בקולו נפלאות —

34עושה גדולות ולא נדע,

35כי לשלג יאמר: "הוא ארץ!"

36וגשם מטר,

37וגשם מטרות עזו

38ביד כל אדם יחתום,

39לדעת כל אנשי מעשהו. —

40ותבוא היה במו ארב —

41ובמעונותיה תשכון;

42מן החדר תבוא סופה,

43וממזרים קרה,

44מנשמת אל — יתן קרח,

45ורוחב מים — במוצק.

46אף ברי יטריח עב,

47יפיץ ענן אורו,

48והוא! מסבות מתהפך!

49בתחבולותיו, לפעלם.

50כל אשר יצום, על פני תבל ארצה,

51אם לשבט, אם לארצו, אם לחסד

52— ימצאהו!

53— לכן, הוא הוא הבורא! בורא הכל כאשר לכל. כל אשר הנך מכיר, רואה ויודע, המה יצוריו, התגלות ה' המיוחד! הכל ממנו והוא המושל בכל! הכל נעשה על ידו, על ידו הנם הוים, על ידו הגם פועלים! — והתבל הזאת מה היא? על אדמת קדש תצעדנה רגלינו, בנימין יקירי, — בעולם ה' חיים אנחנו, — כל אשר מסביב לנו יציר שדי — ועבד ה'. כל כח: ציר עליון; כל חומר: מדה נתונה לו מה' לפעול ולעשות עליו, בתוכו ועל ידו, לפי חוקי ה'; — הכל עבדי ה'! כל אחד על מקומו, בזמנו, במדה ובקצב ובכחות ואמצעים הנתונים בידו למלא דבר ה', לשכלל את העולם בנין שלם, — עבדי ה' כלמו!

54עוטה אור כשלמה,

55נוטה שמים כיריעה,

56המקרה במים עליותיו,

57השם עבים רכובו,

58המהלך על כנפי רוח, —

59עושה מלאכיו רוחות,

60משרתיו אש לוהט.

61עבדים המה: הסער, הברק, הגשם, השלג, עבד ה': התולעת הזוחלת תחת רגליך, שבולת הקנה העומד. על יד הדרך, הרעם אשר ירעם בשמים בעזוז קולו, ורוח היום אשר ישב באפך למשיבת נפש — הכל עבדים המה! —

62כי כאשר ירד הגשם והשלג מן השמים,

63ושמה לא ישוב, כי אם הרוה את הארץ,

64והולידה והצמיחה,

65ונתן זרע לזורע

66ולחם לאכל;

67כן יהיה דברי אשר יצא מפי,

68לא ישוב אלי ריקם:

69כי אם עשה את אשר חפצתי

70והצליח אשר שלחתיו.

71הכל עבדים סביב כס יה! הנך רואה אמרו חכמינו ז"ל בעשרה מאמרות נברא העולם והלא במאמר אחד יכול להבראות, הלא במאמר אחד יכול ה' לברוא את הכל וכל נמצא לבדו, אך לו היתה כזאת, כי אז היינו חושבים כי הכל בכלל, וכל עצם לבדו במציאותו, בכחו ובפעולותיו תלוי ישר במאמר ה', כי הכל נשא מה' לבדו ולא אחד נושא ונשוא מזולתו,— אלא בעשרה מאמרות של התפתחות קרא ה' את הבריאה אל המציאות, הוא ברא את המון הכחות ויצו כי יחדרו איש ברעהו ויפעלו יחד לפי דברו ורצונו — ואז הבדילם ויפרידם ויקבע אותם כל אחד על משמרתו באופן כזה, כי כל אחד ישא את רעהו ואין גם אחד אשר יכלכל בקרבו מאז את תנאי המציאות והפעולה לו לבדו, רק עליו לקבלם מרעהו יציר כמוהו בעבור האציל עוד הפעם מכחו וחילו תנאי החיים והפעולה לעמיתו, למען כל אחד ואחד מהנמצאים במדת כחותיו, יביא תמיד אם רב או מעט תועלת הדרושה להחזיק את הכלל, וכאשר יאבד וישחית יציר נברא איזה דבר בבריאה, ישדד ויאבד כזה תנאי חיי-עצמותו (להפרע מהרשעים שמאבדים את העולם שנברא בעשרה מאמרות).— כן גם המים אחרי אשר ימלאו תעודתם לרדת עמוק בבטן האדמה ישובו על פיהו ויקוו לבדם בעבים ובים; כן גם האור אחרי אשר יחדור באדמה והוליד את הצמחים, תולדות האור, יתקשר אל השמש, הירח והנקבים, כן גם הזרע, אחרי אשר האדמה הולידה והצמיחה, נלקח ממנה ונתן לה בתבנית פרי, עושה פרי, למען גם האדמה מאז והלאה תאלץ לקחת, למען תת אחרי כן את יבולה — ואם כן קשר אהבה רבה יאחד ויחבר את כל היקום לקבלו לתת, אין נמצא אשר יהיה ויחיה רק למענו ולבדו, כלם כאחד יפעלו איש ברעהו על ידו ולמענו, הפרט בעד הכלל והכלל בעבור הפרט; אין גם אחד אשר יחזיק הכח והאמצעי רק לו לבדו, רק יקבלם למען תת; יתן ויקבל בנתינתו שלמות תעודת מציאותו. "ה" — הוא האהבה, אומרים חכמינו ז"ל, אהבה נושאת ונשואה, היא תכנית הבריאה "אהבה!" יביע לך כל היקום, —