נשמת אדם, שבת ומועדים יח
נשמת אדם · Nishmat Adam, Shabbat and Festivals 18
Open in the reader →1הכי מוכח בביצה כ"ט אין שונין כו'. וע"ש ברש"י שכת' אבל השונה קמח פי' שרקדו פעם שניה אינו מרקד שהרי נראה שהכל יוצא והכי מוכח בשבת דאמרי' היינו בורר היינו מרקד ולא משני הבורר היינו כשיש בו פסולת ומרקד הוא אפילו כשאין בו פסולת כלל אע"כ דגם מרקד אינו אלא דוקא כשיש פסולת. וזה נ"ל כוונת המ"א בסי' תק"ו ס"ק ג' מש"כ שם ועיין פ"ז בשבת עכ"ל:
2וא"ל דהא הוי פסיק רישא. ז"א דדוקא במקום שעושה מלאכה כגון משקה מים לזרעי' וכיוצא בו דהוא עושה המלאכה רק שאינו מכוין לפעולתה משא"כ הכא שאינו מרקד כלל אלא שנוטל בכברה ולכן אף שנופל דרך נקבי הנפה אין לחוש דמלאכת מחשבת אסרה תורה כדאי' בב"ק כ"ו ע"ב להדיא. הוצרכתי לזה לפי שראיתי ברש"י וטור והרע"ב שכ' על כרשינן אבל נוט' בכברה אע"פ שלפעמים נופל דרך נקבי הכברה. ובתבן כ' כלם אע"פ שנופל משמע דהוא ודאי. וא"כ ע"כ צ"ל כמו שכתבתי. והא דלא גזרינן שמא ירקד עיין בא"ר ריש סי' שכ"ד ולא כ' שום טעם. ול"נ דלק"מ דהא כרשינן ותבן הוא למאכל בהמה ובמאכל בהמה ל"ג כלל שאינו מקפיד כ"כ לנקותו וכדאיתא בשבת נ"ג ובסי' שנ"ב וע"ש ברא"ש ור"ן דגבי בהמה ל"ג רפואה משום שחיקת סממנין דאין בהול כ"כ דכ"ש במאכל בהמה. והתימא על הלבוש וא"ר שדחקו בזה והוא פשוט. והכי מוכח ממתני' דנותנין מים למורסין אבל לא גובלין ול"ג שמא יגבל. אע"כ דבמאכל בהמה ל"ג. וגם נעלם מהם מש"כ הב"י ריש סי' שכ"ד שכ' בהדיא דמה שהוא צורך היום לבהמה ל"ג ע"ש. אך זה אינו מספיק לכאן דהתם א"א בענין אחר אבל הכא יטול בכלי אחר ולא בכברה ולפי מש"כ א"ש: