נשמת אדם לז
נשמת אדם · Nishmat Adam 37
Open in the reader →1אם סתם הנקב בסמרטוטין. כתב הט"ז בסי' קנ"ט ס"ק ב' דאינו מועיל שום סתימה רק כ"א בזפת והמ"א שם ס"ק ו' כתב בפשיטות דכיון דסתמו חשוב כלי ואמנם דבריו צ"ע שלא כתב שום ראיה לדבריו. ושודאי אין לדמותו לברזא שנוטל דרך הנקב. ומדבריו משמע דהסתימה עושה כלי כבתחלה. והנה הט"ז כתב ראיה דאין מועיל סתימה לענין טומאה. וזה צ"ע עדיין דלענין טומאה מצינו כמה דברים שסותמים. ועיין בב"ק דף ק"ה חבית שסתמוה שמרים ועיין בתוי"ט פ"ו דכלים מ"ג בשם מהר"ם דכל מידי דקאי מהני לענין סתימה כשסותם יפה ע"ש. ושם ברמב"ם וראב"ד לא נזכר אלא זפת וטיט ולא מיירי משאר דברים שהרי לא כתבו דלא מהני סתימה בשום דבר וז"ל הרמב"ם שם ושאר כל הכלים שסתמן בזפת וכיוצא בו ועיין פ"י דכלים מ' ב' דבצק ודבלה שמנה וכל דבר המתמרח הוי סתימה ולכן צ"ע. אך הראיה שהביא מרמב"ם פ"ו דפרה צריכין אנו לבאר היטב דמדברי הט"ז משמע דמתני' דפרה ודברי רמב"ם שם מיירי בנקב המטהר. ולפ"ז צ"ע למה כתב הרמב"ם דניקב מלמטה וסתמו פסול שהמים שבו אינן על עיגול הכלי אלא על הפקק. ה"ל לכתוב בקיצור לפי שנתבטל מתורת כלי וכמ"ש הר"ש והרא"ש שם וביארו בדבריהם דסתימה של סמרטוט לא עשוי ליה כלי. אבל מרמב"ם בפירוש המשנה ובחבורו משמע להיפך דס"ל דע"י הסתימה נעשה כלי ולכן מן הצד כשר. רק מלמטה הטעם לפי שהמים אין על הכלי וא"ל דכיון שבטל לגבי כלי עד שנקרא שם כלי עליו א"כ אין שייך לומר שהסתימה עצמו יהיה פסול. ז"א דמצינו כיוצא בו כדאיתא בסוכה י"ט גבי טיט הנרוק וע"ש בתוס' וכ"מ דבהלכה ז' כתב כלי שניקב מלמטה כו' משמע דמיירי בכל הנקבים דלמטה אפי' הנקב הוא כמוציא משקין פסול דהמים אינן בעיגול הכלי ומן הצד אפי' בנקב המטהר כיון שסתמן ה"ל כלי ומקדשין אפי' ממה שלמעלה מן הנקב. ובזה אתיא המתני' מדויק דלכך נקט ופקקו במן הצד להכשיר אף מה שלמעלה מן הנקב ולא ס"ל כפי' הרא"ש שאכתוב אי"ה: ואמנם בדברי הר"ש והרא"ש מבואר הדבר שהטעם שע"י הנקב נתבטל מתורת כלי והסמרטוט אינו משוה ליה כלי. אך נראה שהם מחולקים דהרא"ש בפירוש המשנה שם כ' בהדיא וז"ל ואפי' לא פקקה בסמרטוט ואגב רישא נקיט. ולא מסתבר למימר שמקדשים במים שלמעלה מן הסמרטוט עכ"ל. הרי להדיא דס"ל לרא"ש דמתני' סתמא קתני ומשמע דמתני' מיירי בכל הנקבים דאם ניקב מלמטה אפי' הוא רק כמ"מ בטיל מינה שם כלי והסמרטוט לא מהני לעשותו כלי והא דנקיט רבא ובכ"מ דדוקא בכונס משקה פסול לקדש היינו דאז אפי' באמצע פסול אבל בשוליו כיון דאינו ראוי להחזיק בו מים כלל בטל מינה שם כלי. ובמן הצד ס"ל לרא"ש דמחלקין הכלי דמה שלמטה מן הנקב אע"פ שהוא בכ"מ מ"מ עדיין שם כלי עליו אבל מה שלמעלה מן הנקב בטל מתורת כלי ואין מקדשין בו והט"ז לא ראה פירוש המשניות לרא"ש שלא נדפס בימיו וא"כ ל"ק מה שהקשה על הטור ממתני' דפרה. וא"ל דקו' הט"ז דהא ע"כ כשממלא נכנס המים דרך חלק העליון וזה לא מקרי כלי י"ל דמיירי בממלא במקום שמקלח המעין ואינו ממלא ע"י תחיבה או שממלא בכלי אחר ושופך לכלי זה דלא בעינן חיות בכלי כדאיתא בסוטה ט"ז ע"ב כן משמע ברמב"ם פ"ט בהל' פרה. (אבל בחולין ט' ע"ב גבי צלוחית כ' רש"י ותוס' דבעינן חיותן בכלי וכ"מ בב"ב ריש פ' הספינה תוס' ד"ה ירדן ובפסחים ל"ד ע"ב וצ"ע) ולדעת הרא"ש בנט"י ג"כ אפי' ניקב בכ"מ מותר ליטול דרך הנקב כשיטתו במתני' דפרה. ובודאי משמע לשיטתו דניקב במ"מ מן הצד דמותר ליטול אפי' דרך פיו כמ"ש התה"ד. דאל"כ מאי איכא בין כונס למוציא. אבל באמת אם ניקב בשוליו ממש אף במ"מ פסול כיון דסובר הרא"ש דבטל שם כלי ממנו ואפשר דהרא"ש ס"ל דמתני' דפרה מיירי דוקא בניקב בכ"מ אבל במ"מ אפי' בשוליו לא בטיל תורת כלי. וזהו ג"כ דעת האגודה שכתב במתני' דפרה דמכאן מוכח דמותר ליטול מכלי שניקב בצדו והקשה הט"ז שדבריו סותרים שהרי בפ' כ"ה כ' האגודה דבניקב ככ"מ אסור ליטול כ"א דרך הנקב ובמחזיק רביעית וע"ז כתב דהסמ"ק פוסל גם בזה. ואין כאן סתירה כלל דהאגודה ס"ל כפי' הרא"ש בפרה דמה שלמטה מהפקק כשר ולאפוקי מדעת הרמב"ם ורשב"א דס"ל דאין מחלקין הכלי לשנים אלא בניקב ככ"מ אף מה שלמטה מן הנקב פסול. וע"ז כתב האגודה דממתני' מוכח דמחלקין דס"ל דמתני' סתמא קתני ומיירי בכל הנקבים אפי' נקב המטהר ואפ"ה כשר דס"ל דהסמרטוט אינו משוה כלי וא"כ מוכח דמחלקין הכלי וא"כ ממילא נשמע דאינו מותר ליטול אלא דרך הנקב. אבל מדברי הר"ש שם משמע דמפרש למתני' בנקב שאינו מטהר. דאל"כ מ"ש בניקב מלמטה או באמצע כיון שהסמרטוט אינו עושה כלי ומדלא פירש משמע כשיטת רמב"ם ורשב"א דאין מחלקין הכלי. שהרי לא כתב דפקקה ל"ד כמש"כ כרא"ש. א"ו משמע דס"ל דודאי בנקב המטהר אפי' שלמטה מן הנקב פסול דאין חולקין כלי לשנים ומתני' מיירי בנקב כמ"מ ואפ"ה כיון שהוא למטה בשוליה פסול דהוי שבר כלי דהסמרטוט אינו עושה כלי ובאמצע כל הכלי כשר ולכן נקט פקקה דאם לא פקקה היאך מקדש מלמעלה מן הנקב דהא יזוב דרך הנקב: וזה נ"ל ג"כ דעת הסמ"ק וכשטת רשב"א דמסתמא נוטלין בכלי מיוחד למשקין ולכן אם ניקב בכ"מ בטל לגמרי. ואם יחדו לזיתים נוטלין אפי' דרך פיו ואם לא יחדו לזיתים וניקב במוציא משקה למטה מרביעית פסול לגמרי דבטל מתורת כלי. ואם נשאר לקבל רביעית נוטלין דוקא דרך הנקב דאע"ג דבמיוחד לזיתים מותר ליטול אפי' דרך פיו היינו לפי ששם כלי עליו משא"כ במיוחד למשקין ע"כ מה שלמעלה מהנקב אע"פ שהוא רק כמוציא משקין מ"מ בטל שם כלי מהחלק שלמעלה מהנקב דאינו ראוי למשקין דזב דרך הנקב. אבל מה שלמטה מן הנקב שפיר תורת כלי עליו כדמוכח ממילתא דרבא דאמר ניקב בכ"מ אין נוטלין משמע דוקא בכ"מ אז אין נוטלין לגמרי. ואפשר דהסמ"ק מוקי ג"כ מתני' דפרה בניקב כמוציא משקה וס"ל בזה כרא"ש דפקקה ל"ד. ואע"ג דהתם סתמא קתני מן הצד ואינו מחלק בין נשאר בו רביעית או לא היינו לענין מי חטאת דא"צ שיעור. משא"כ בנט"י דבעינן שיעור רביעית וס"ל דבמ"מ מחלקין הכלי לשנים. אבל בכונס משקה בטלה שם הכלי לגמרי ואין נוטלין אפי' דרך פיו ובזה לק"מ קושית הט"ז ומ"מ הדין אמת דלא מהני סתימה: ומסתברא דגם הרמב"ם אילו חולק על הר"ש והרא"ש דסמרטוט אינו מהני לעשות כלי ומוקי לרישא דמתני' גי"כ בניקב במ"מ. אלא דס"ל דבמ"מ אינו בטל מתורת כלי ועיין בכלים פ"ג מ"ג דאי' דכלי שניקב בכדי טהרתו לא נתבטל שם כלי ממני. ועיייש בר"ש דאפי' למטה בשיליה: