נשמת אדם נו
נשמת אדם · Nishmat Adam 56
Open in the reader →1עיין במ"א סי" רי"ב ס"ק ג' מה שהקש' על האגור. ונ"ל לתרץ בהקד' מה שהקשה המהרש"א בסוגיא דשם. דפריך הש"ס אי הכי אימא סיפא והקשה המהרש"א דהא בלא"ה נמי קשה. ול"נ דהכי פריך דהא תוס' כתבו דקושית הש"ס מיתיבי דהיינו דפריך דאלמא דברכת בפה"א פוטר לכתחלה גם פה"ע. ודלא כרש"י ועל זה משני דלעולם דוקא בדיעבד פוטר. והכא היינו טעמא דהצנון עיקר. וע"ז פריך אי הכי דבשלמא כדס"ד דטעמא דת"ק דלכתחלה נמי פוטר בפה"א. י"ל דר"י ס"ל דאם הפרי העץ הוא ממין ז' כיון שהוא חשוב. אזי אינו פוטר וכסברת האגור בטפל ועיקר. אבל השתא דאמרת משום עיקר. קשה ל"ל לר"י מתני' ובמתני' תניא פת עיין א"ר. וכ"ת ה"נ דל"ל ופליג באמת גם על רישא דמתני' דהביאו לו פת ומליח והתניא רי"א כו' ומתורץ היטיב קושית המ"א אך י"ל דל"ד דבשלמא בחביב שפיר כתב האגור דאז לא נעשה טפל כיון שחביב עליו. אבל מין ז' למה לא יהיה נעשה טפל. אך ז"א דהא מתני' תני פת לאשמועינן דגם הוא נעשה טפל אף על פי שחשוב וא"כ י"ל ה"ה בז' מינין: