נודע ביהודה מהדורא תנינא, חושן משפט ה

1תשובה

2לכבוד אהובי תלמידי ידידי האלוף התורני והרבני מו"ה דוד קיצע נר"ו:

3מה שכתבת על מה שהוכחתי בחיבורי נו"ב חלק אה"ע סי' ל"ג דהרמב"ם סובר ששטר הוא דין תורה דאל"כ איך פסק בע"א בשטר דהוי מ"ש ואיל"מ עיין שם. וכתבת שהדברים ברורים וחזקים כראי מוצק אלא דקשיא לך דעת השולחן ערוך בח"מ דפסק בסימן כ"ח סעיף י"א דעדים ששלחו עדותן בכתב אינו עדות ואיך פסק בסימן נ"א סעיף ב' כהרמב"ם:

4דע אהובי תלמידי כשם שפירשתי דעת הרמב"ם בשטר כך אני אפרש דברי הש"ע בסימן כ"ח סעיף י"ב. ואמנם שטר הוא ענין בפני עצמו ועדים ששלחו עדותן בכתב הוא ענין בפני עצמו שזה אינו שטר ועיין בסמ"ע שם ס"ק מ"ג ואף שהסמ"ע כתב זה לענין תיקון העולם ולפי דעתו ששטר הוא רק מדרבנן אולי גם מן התורה יש לחלק כן ואמינא קצת טעמא דהרי והועד בבעליו כתיב ואין מקבלין עדות שלא בפני בעל דין והרי השולחים עדותן בכתב הוא שלא בפני בעל דין שהכתיבה אינה בפני בעל דין אבל שטר נכתב מדעת הלוה והרי הוא ברשותו ובידיעתו כשהלוה מסכים לגבות שלא בפניו ודאי דמקבלים שלא בפניו. כ"ד הטרוד:

5שנית להנ"ל על ענין הנ"ל

6על דבר עדות בשטר שכתבתי לך שאני מפרש גם דעת המחבר שכשר מן התורה אם נכתב מדעת הלוה, ועתה קבלתי מכתבך שלפי זה נשאר קושיית הש"ך בסי' ס"ו ס"ק צ"ג:

7דע אהובי דעתי בזה שהכתיבה מקרי הגדה והיינו בעת שכותב אבל אח"כ כשבא השטר לפני ב"ד לא מקרי הגדה שאז אינו עושה שום מעשה גם הכתיבה עצמה לא מקרי הגדה כי אם במי שאינו אלם וראוי לבילה וכו'. ואמנם אם הכתיבה היא שלא מדעת הלוה כבר כתבתי דלא מהני משום שהכתיבה היא שלא בפני בע"ד, ובזה כתבתי לעיל לחלק בין שטר לשאר עדות בכתב והמחבר בסימן כ"ה סעיף י"א שכתב הטעם משום מפיהם ולא מפי כתבם היינו דשם היתה הכתיבה שלא בפני הלוה רק עתה הכתב בא לפני ב"ד ושם הם קורין את הכתב בפני הלוה זה פסול משום ולא מפי כתבם שאז אין העד עושה שום מעשה. ועיין בחיבורי נ"ב חלק ח"מ סימן ל' אות י"א ד"ה ועוד י"ל, ובשטר הנעשה מדעת הלוה הרי מועיל עדותן בשעת הכתיבה וזה מקרי הגדה וכשר מן התורה. ומעתה באלם שאינו ראוי להגדה לא מקרי הכתיבה הגדה ואינו מועיל אפילו מדעת הלוה וא"כ לא קשה קושית הש"ך בסימן מ"ו ס"ק צ"ג. דברי הטרוד:

8הק' יחזקאל סג"ל לנדא: