עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryנודע ביהודה מהדורא תנינא

נודע ביהודה מהדורא תנינא, אורח חיים קט

נודע ביהודה מהדורא תנינא · Noda BiYehudah II, Orach Chaim 109

Open in the reader →

1בע"ה פראג ד' ט"ז סיון תקמט"ל.

2תשובה

3שלום לכבוד האלופים התורניים הרבנים בי דינא דק"ק טריטש:

4ברגע זו קבלתי מכתבם מיום ב' העבר. ואשר שאלתם אם הוא עת צרה כמו שהיה בימים הסמוכים עצירת גשמים והיה עת צרה גדולה אם טוב לילך לבית הקברות לבקש רחמים שם ולקחת עמהם ספר תורה שמה. ויש בכם דעות חלוקות. שהרוצים לעשות כן מביאים ראיה מספר הזוהר פ' אחרי שעל ידי כן מתעוררים נפשות המתים הקבורים שם ומודיעים להקבורים בחברון ומעוררים רחמים. והממאנים אומרים שאינו נכון עפ"י הגמרא והפוסקים שילך אדם בבית הקברות וספר תורה בידו. עד כאן שאלתכם:

5והנה מה שפשוט בעיניכם שעל פי הזוהר ודאי יש לעשות כן וע"פ הגמרא והפוסקים ודאי אין לעשות כן. דעו כי בשני הצדדים לא צדקו דבריכם. כי מה שפשוט בעיניכם האיסור ע"פ הגמרא הנה לשון הגמרא במס' ברכות דף י"ח ע"א לא יהלך אדם בבה"ק ותפילין בראשו וספר תורה בזרועו ויקרא בו. משמעות דברים הללו שלא יהלך עם ספר תורה ויקרא בו שזה הוא משום לועג לרש אבל האחיזה בלחוד מה לועג לרש יש בו. וכן פירש הכ"מ בפי"ד מהלכות אבילות הלכה י"ג. ואמנם בפרק יו"ד מהלכות ס"ת הלכה וי"ו פירש הכסף משנה דעת הרמב"ם להיפך דברייתא מילי מילי קתני הן הקריאה לחוד בלא אחיזת ספר תורה בידו והן האחיזה לחוד תרוייהו יש בהו משום לועג לרש. ודברי הטור בסי' רפ"ב ובסי' שס"ז ג"כ אינן בסגנון אחד וכבר הרגיש בזה הלח"מ בהלכות אבל. ודברי השלחן ערוך בי"ד סימן שס"ז סעיף ב' מורים כדבריו בכ"מ בהלכות אבל. אמנם בסימן רפ"ב סעיף ד' מורים כדבריו בכ"מ בהלכות ספר תורה שכל אחד לחוד יש בו משום לועג לרש וכן כתב שם הט"ז בס"ק ג' שבבית הקברות עצמו גם האחיזה לחוד אסור:

6והרי שמדברי התלמוד והפוסקים אין שום צד מפורש לא האיסור ולא ההיתר אלא שלשונו של הרמב"ם בהלכות ספר תורה משמע לאיסור. אבל מה שפשוט אצלכם שמצד הזוהר נכון לעשות כן לא כן הוא והאמת שאני אין לי עסק בנסתרות והלואי שאוכל לצאת ידי חובתי בתלמוד ופוסקים הנחוצים למעשה והם חיינו ובהם נהגה. אבל כיון שראיתם דברי הזוהר שם הלא מבואר שאם ח"ו הספר ההוא חסר אות אחת גורמים רעה גדולה ואם כן אפוא איה אצלנו ספר תורה שיהיה בדוק בחסירות ויתירות ועיין בא"ח סימן קמ"ג סעיף ד' בהגה"ה. והא בזוהר שם שבספר תורה ההוא לא היה יתיר רק ו' אחת בקרא ושסעת שסע שתי פרסות וכמעט שגרמו חורבן גדול ולכן חלילה לעשות כן ותוכלו להרבות תפלות ובקשות בבכי ושברון לב ורחמנא לבא בעי ויציל נפשותינו מכל צרות ויחיש לשועתנו בקרוב. ובזה שלום. כ"ד הד"ש: