נודע ביהודה מהדורא תנינא, יורה דעה ק
נודע ביהודה מהדורא תנינא · Noda BiYehudah II, Yoreh Deah 100
Open in the reader →1נשאלתי באשה אחת מק"ק טיפליץ שלא היתה יכולה לטהר כי אם לפרקים לפי שהיתה מוצאת ברוב הזמנים כתמים וגם וסתה היה מקולקל וכמעט חדל לגמרי להיות לה אורח כנשים ועתה ע"פ רפואות חזר לה הוסת וקבע הוסת זמנו משלשים יום לשלשים יום ונקבע ג"פ ובשעת הוסת יש לה מכאוב מגבה כאורח נשים בשעת הוסת שיש להם מכאובים כל אחת לפי טבעה. והנה אשה זו רגילה למצוא כתמים אדומים בחלוקה בימי ספירת הנקיים ולפעמים גם בימי טהרתה אחר טבילתה והכתמים שמוצאת הם בלי הרגשה כלל לא הרגשת פתיחת המקור ולא הרגשת זיבת דבר לח ואשה זו בשעת תשמיש מרגיש הבעל איזה בליטה באותו מקום וגם היא האשה מרגשת כאב בבליטה זו, ע"כ דברי השואל בקצרה:
2הנה לא ידעתי כוונתו במציאת כתמים הללו אם הוא שמוצאת כך על חלוקה שלא בדקה עצמה בחלוק הזה כדרך קצת נשים שלוקחת קצה אחד מן החלוק ומקנחת בו באותו מקום שאם הוא בדרך הזה לא מקרי מציאות כתם אלא מקרי שמוצאת על עד הבדיקה והיה רק מקום לדבר אם צריך שיעור כגריס אם לא בדקה החלוק במקום הזה קודם הקינוח אם הוא נקי ואם באמת ראתה מתחלה שהחלוק במקום הזה נקי וקינחה בו לא מקרי כתם כלל רק מקרי שמצאה על עד הבדיקה ובזה לא היה מקום להתיר האשה הזאת כלל כיון שאפילו מכה אין לה בבירור כי הבליטה הזאת איננה מכה והכאב אם לדונו כמכה כבר גליתי דעתי בחיבורי שאין רצוני להקל בזה. אבל אם הכוונה בדברי השואל שמוצאת כתמים היינו כמשמעות כתמים בכל מקום שמוצאת על הכתונת או על הסדין ולא קינחה אותו מקום כלל אז אף שלא החלטתי בחיבורי לחשוב כאב כמכה לענין ראיה מ"מ לענין כתמים שאין כאן חשש דאורייתא ופשיטא באשה זו שיש לה וסת לכן אני חושב לדידה הכאב כמכה והרי מבואר בסימן קפ"ז סוף סעיף ה' בהגה"ה שכתמים תולה בה בכל ענין וכתב הש"ך בסעיף קטן כ"ז שאפילו אינה יודעת שמכתה מוציאה דם. ואמנם אף שהש"ך כתב שם שאפי' בשעת וסתה תולה בהכתמים היינו ששם בודאי יש לה מכה עכ"פ אבל אשה זו שאפי' מכה אין לנו בירור שיש לה רק שאני מיקל בה לחשוב הכאב כמכה וקולא זו אני מיקל לפי שיש לה וסת וא"כ על כל פנים כתם שתמצא בשעת וסתה אסורה אבל שלא בשעת וסתה כל כתמים שתמצא אפילו אדומים הרבה וגם גדולים יותר מכגריס תולה בה ומותרת לבעלה. וכל זה בימים שהיא טהורה או אף בעת שסופרת שבעה נקיים בארבעה ימים האחרונים אבל שלשה ימים הראשונים אחר לבישת הלובן אם תמצא כתם הגדול יותר מכגריס היא טמאה דאפילו במכה ממש אם אינה יודעת שדרכה להוציא דם אינה תולה בג' ימים הראשונים כמבואר בסימן קצ"ו סעיף י' בהגה"ה ולדעת הש"ך אפילו יודעת שמוציאה דם אינו תולה כמבואר שם בס"ק י"ג. ק"ו בזו שהמכה עצמה אינה מבוררת רק הכאב מורה על המכה שאי אפשר להקל בג' ימים הראשונים של הספירה אבל אחר ג' ימים הראשונים וק"ו בימי טהרתה כל כתמים שתמצא תולה במכה וטהורה לבעלה. וכל זה הוא כל זמן שבליטה זו קיימת אבל אם תתרפא מזה ולא ירגיש הבעל שוב שום בליטה והאשה לא תרגיש שום כאב אז שוב אחר כך תהיה ככל הנשים לענין כתמים: