נודע ביהודה מהדורא תנינא, יורה דעה לג
נודע ביהודה מהדורא תנינא · Noda BiYehudah II, Yoreh Deah 33
Open in the reader →1תשובה
2להגאון בעל אור חדש הנ"ל:
3פראג יום ד' ט"ז טבת תקמב"ל:
4קבלתי מכתבו ואשר הוקשה לו לשיטת רש"י וסייעתו דטעם כעיקר לאו דאורייתא איך יליף בבכורות דף וי"ו ע"ב דחלב שרי מדאסר רחמנא בשר בחלב הרי הוצרך לאסרו אף שהוא טעם. לדידי לא קשה ולא מידי דלפי זה לא הוצרך איסור בב"ח רק לאסור הבשר ולא לאסור החלב שהחלב בלא"ה אסור ח"כ למה הלכתא אתי גדי להוציא את הטמאה חולין קי"ג ע"ב והרי בין הבשר ובין החלב בלא"ה אסורים, ואף דרב לפי ההוה אמינא בחולין ק"ח ע"ב סובר גדי אסר רחמנא ולא חלב אפ"ה לא קשיא למה הלכתא אתי גדי להוציא הטמאה דאתי לענין איסור הנאה ואיסור בישול. אבל שם בבכורות שרצה ללמוד היתר חלב מדאסר רחמנא בב"ח לא אסיק אדעתיה דאצטריך לענין איסור הנאה ואיסור בישול דהרי באמת דחי ליה שם דאצטריך בב"ח להנאה ולבישול. וא"כ לפי ההוה אמינא דלא אסיק אדעתיה רק איסור אכילה אי ס"ד דחלב לבדו בלא"ה אסור ובבהמה טמאה גם הבשר אסור ולמאי הלכתא כתיב גדי להוציא הטמאה הא ודאי שאיסור בב"ח אתי גם לענין איסור החלב משום בב"ח ואתי גדי להוציא הטמאה וא"כ מוכח דחלב דעלמא שרי. ותו לא מידי לרוב הטרדה. דברי הד"ש: