אור נערב, חלק ז, אות ה

1הא – עצמה, בבואה בראש תיבה, הרמז לבינה. ובבואה בסוף תיבה, הרמז למלכות:

2הבל – ז׳‎ הבלים, ז׳‎ מדות:

3הגדה – מצד החכמה:

4הדום – מלכות:

5הדס – ג׳‎ אבות, ומלכות הדסה:

6הדר – בתפארת או בנצח:

7הוא – בכתר, או בבינה, או בתפארת, או במלכות:

8הוד – נקרא כן, בהיותה נאחזת בגבורה ובינה:

9הוה – רמז ה׳‎ עלאה, ה׳‎ תתאה, ו׳‎ באמצעיתא:

10הוי – תפארת מסתלק עם הברכות אל הבינה:

11היא – מלכות:

12היכל – מלכות:

13הלכה – מלכות:

14הלל – מלכות, שאינו גמור, וגמור מצד הבינה, או בינה עצמה:

15הללויה – מלכות מצד התפארת:

16הנני – מלכות:

17הר – מלכות, והכל לפי שם המתלוה:

18התקפתא – מלכות מצד החסד: