אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא קמא רכ
אור זרוע · Ohr Zarua, Volume III, Piskei Bava Kamma 220
Open in the reader →1תנן בפרק כל פסולי המוקדשין השוחט את הפרה ומכרה ונודע שהיא טריפה מה שאכלו אכלו ויחזיר להם את הדמים ומה שלא אכלו הם יחזירו לו את הבשר והוא יחזיר להם את הדמים. מכרוהו לגוים או הטילוהו לכלבים ישלמו לו דמי טריפה. ת"ר המוכר בשר לחבירו ונמצא בשר בכור פירות ונמצא טבלים יין ונמצא יי"נ מה שאכלו אכלו ויחזיר להם הדמים. רשב"א אומר דברים שהנפש קצה בהם יחזיר להם הדמים דברים שאין הנפש קצה בהם ינכה להן את הדמים. ואלו הן דברים שאין הנפש קצה בהם בכורות טבלים ויין נסך. בכור לימא ליה מאי אפסדתיך לא נצרכה כגון דזבין ליה מקום המום לישראל דא"ל אי לאו דאכלית הוה מחוינא ליה ניהליה ושדו לי כר"י. טבלים הוה מתקנינא להו ואכילנא להו. יין נסך ע"י תערובות. וכרשב"ג דתנן יין נסך שנפל לבור כולו אסור בהנאה רשב"ג אומר ימכר כולו חוץ מדמי יין נסך שבו. הא דמסיק גבי בכור אי לאו דאכלית הוה מחוינא ליה ושרו לי כר' יהודה היינו ר' יהודה דפ' עד כמה דתנן השוחט את הבכור ורואה את מומו ר"י מתיר ר"מ אומר הואיל ונשחט שלא על פי מומחה אסור. וקיי"ל ר"מ ור"י הלכה כר' יהודה והתם מפרש בגמ' באיזה מומין פליגי: