אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא קמא רנט

1פר"ח זצ"ל מדמקשי ומפרקי אליביה שמע מינה דהילכתא בהאי כוותיה בהאי :

2[דף נ"ד ע"א] מתני' נפל לתוכו שור חרש שוטה וקטן חייב. בן או בת עבד או אמה פטור. אוקמא רבא למתניתא שור שהוא חרש שור שהוא שוטה שור שהוא קטן דוקא. אבל שור שהוא פיקח פטור מ"ט דא"ל איבעי ליה (לך) לעיוני ומיזל. תניא כוותיה דרבא נפל לתוכו שור חרש שוטה וקטן סומא ומהלך בלילה חייב. פיקח פטור:

3[שם ע"ב] מתני' אחד השור ואחד כל בהמה לנפילת הבור. א"כ למה נאמר שור או חמור שדיבר הכתוב בהווה. ואמרי' בגמרא כסף ישיב לבעליו כל דאית ליה בעלים ואפילו חיה ועוף [ב]משמע:

4[דף נ"ה ע"א] א"ר יהושע בן לוי הרואה טי"ת בחלום סימן יפה לו מ"ט הואיל ופתח בו הכתוב תחילה לטובה דמבראשית עד וירא אלהים כי טוב לא כתב טוב . ואמר ריב"ל הרואה הספד בחלום מן השמים חסו עליו ופדאוהו וה"מ דכתוב בכתבא:

5הדרן עלך פרק שור שנגח [את] הפרה

6פרק הכונס

7הכונס צאן לדיר ונעל בפני' כראוי ויצתה והזיקה פטור לא נעל בפני' כראוי ויצתה והזיקה חייב. ת"ר איזהו כראוי דלת שיכולה לעמוד ברוח מצויה זהו כראוי. ואיזהו שאינו כראוי דלת שאינה יכולה לעמוד זהו שלא כראוי. ואוקמינן בשן ורגל אפי' ר"מ דסגי ליה בשמירה פחותה דהתורה מיעטה בשמירתן דאי עביד כעין ושלח ובער חייב. ואי לא לא: