אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא קמא כט
אור זרוע · Ohr Zarua, Volume III, Piskei Bava Kamma 29
Open in the reader →1הלכך הכי הלכתא בכל מקום. שהלוקח טעון בהאי טענה דאי שתקיתו שתקיתו ואי לא מהדרנא שטרא דזיבורי' למרייהו ולא מצי לשכנגדו למימר ליה לכשתחזיר אעפ"י ש[אינו] מפסיד.
2מיהו יש ליישב פי' רש"י זצלה"ה דלעולם להכי לא פריך מבעל חוב משום דמצי אמר ליה לכשתחזיר. ואינו דומה לכתובת אשה דכיון שאינו מפקיע כחה שהיה לה בראשונה לא מציא למימר לכשתחזיר. אבל בעל חוב שדינו בבינונית ועל ידי החזרה בא להפקיע כחו לזיבורית מצי למימר ליה לכשתחזיר. וכן ההיא דכתובות נמי אינו מפקיע כחו שהיה לו מתחילה דמתחילה נמי כשהיה הקרקע ביד ארבעה לא היה יכול להוציא הדרך מידם. ורש"י ז"ל דחק התם אי שתקת ומחילנא גבך פורתא ממאה מנה. ולא נהירא דלמה יזלזל אצלו כיון דקתני יקח לו דרך במאה מנה: