אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא מציעא קו

1פסק רבינו יצחק אלפס זצ"ל הכא בשמעתין דהלכה כרבא:

2[שם ע"ב] אמר רב הונא משביעין אותו שבועה שאינה ברשותו פי' אמתני' קאי אע"פ שהוא משלם כדקתני שילם ולא רצה לישבע משביעין אותו שבועה שאינה ברשותו חיישי' שמא עיניו נתן בה. ואמר בפ"ק אמר רב נחמן שלש שבועו' משביעין אותו שבועה שלא פשעתי בה שבועה שלא שלחתי בה יד שבועה שאינה ברשותי פי' שלא שלחתי בה מעולם לעשות מלאכתי דאי שלח בה יד הוי גזלן עלה ומיחייב באונסיה ואפי' נאנסה דברשותי' קיימא ודידיה הוא:

3[דף ל"ה ע"א] ההוא גברא דאפקיד כיפי בהדי חבריה כיפי פי' נזמים א"ל לא ידענא היכא דאותבינהו אתא לקמיה דרב נחמן אמר כל לא ידענא פשיעותא היא זיל שלים. לא שלים. אגביה רב נחמן לאפדניה מיניה. לסוף אישתכח כיפי ואייקור יותר על הדמים שפרע לבעלים אמר רב נחמן הדרי כיפי למרייהו והדרא אפדנא למרה. אמר רבא הוה יתיבנא קמיה דר"נ ופרקין דהמפקיד הוה ביריה ואמרי' שילם ולא רצה לישבע קתני מתניתין דקני כפילא והא נמי הא שילם וליקני רווחא דאייקור דחשיב ליה שבחא דעלמא ולא הוי כגיזותיה וכולדותיה. אי נמי סבירא ליה כי ההיא לישנא דאמר רבא נעשה כאומר לו לכשתגנב ותרצה ותשלמני סמוך לגניבתה קנויה לך דלא מחלקינן בין שבחא דמעלמא לשבחא דמגופא. ולא אהדר לי ולא מידי ושפיר עבד דלא אהדר לי מאי טעמא התם לא אטרחיה לבי דינא והכא אטרחיה לבי דינא: