אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא מציעא שג
אור זרוע · Ohr Zarua, Volume III, Piskei Bava Metzia 303
Open in the reader →1שמעינן משמעתין דראובן שאמר לשמעון הריני שאול לך הרי הוא שאול לו ואינו יכול לחזור בו שיעשה אותה מלאכה שנשאל לו לעשותה וכגון שנשאל לו לעשות לו מלאכה שהוא דבר אבד כגון להעלות פשתנו מן המשרה או להביא חלילין למת או לכלה וכן כל כיוצא בהן שהוא דבר אבד. אבל דבר שאינו אבד אע"פ שאמר הריני שאול לך יכול לחזור בו. דלא גרע מפועל שיכול לחזור בו בדבר שאינו אבד ואפי' הכי חשיב שאלה בבעלים כל זמן שלא חזר בו. ופי' רבינו ברוך בר יצחק מריגנשבורק זצ"ל דוקא שנדר להיות עמו במלאכתו בתוך ימי שאילת הפרה אע"פ שנדר קודם אין זה שאלה בבעלים דהכי אמרי' לעיל שמור לי היום ואני אשמור לך למחר שומר שכר ומהאי טעמא נמי אמרי' מקדי דרדקי שתלא וטבחא בעידן עיבדתייהו שאלה בבעלים דמי. דמשמע שלא בעידן עיבדתייהו חייב והיינו טעמא שהן מושאלים לאחר שאלה. עכ"ל:
2[דף צ"ה ע"א] איתמר פשיעה בבעלים דהיינו אחד מן השומרים שפשע כשהבעלים במלאכתן פליגי בה רב אחא ורבינא חד אמר חייב וחד אמר פטור מאן דאמר חייב קסבר מקרא אם בעליו עמו לא ישלם נדרש לפניו אשומר שכר ולא לפני פניו אשומר חנם. הילכך אם בעליו אשומר חנם לא כתיב' ופשיעה נמי בשומר שכר ובשואל לא כתיבא הילכך לחייב בפשיעה בשומר שכר ובשואל אתיא בק"ו משומר חנם. אבל לפוטרו פשיע' בבעלי' לא דרשינן ליה מאי טעמא דכי כתיב אם בעליו עמו אשואל ואשומר שכד אהנך חיובי דכתי' בהדיא הוא דכתי'. ומאן דאמר פטור קסבר מקרא נדרש לפניו ולפני פניו וכי כתי' אם בעליו עמו אשומר חנם נמי כתיב: