אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא מציעא שנב
אור זרוע · Ohr Zarua, Volume III, Piskei Bava Metzia 352
Open in the reader →1משמע מדבריו שאם יצאו מצרני כולם ועירערו ורוצה כל אחר לקנות מצרנות דאי בה משום דינא דבר מצרא ומסלקין את הלוקח דהשתא ליכא רעה למוכר. אי נמי אם המוכר מתרצה אע"ג דלא יצאו כי אם מצרני אחר מהם נמי מסלקי ליה הואיל ובעבור המוכר הוא והרי הוא מתרצה. מכר לבעלים הראשונים לא אית בה משום דינא דבר מיצרא. ראיתי מפרשים שמתחלה מכרוה לו ועכשיו הוא רוצה לחזור ולמוכרה להם לית בה משום דינא דבר מיצרא ואין המצרן יכול לעכב עליהם הואיל וקדמו והתחילו לקנותה. וה"ה אם בא אדם מעלמא שאינו מצרן ורוצה לקנותה אין הבעלים הראשונים יכולים לעכב עליהם דכולי האי לא ייפו רבנן כחם כרי לעכב על אחרים שלא לקנותה כי אם בזה ייפו כחם שאחרים לא יעכבו עליהם אבל הם על אחרים לא. ולא איתבריר לי דאי הבעלים הראשונים מכרוה לראובן וראובן מכרה לשמעון ובאו הבעלים הראשונים לקנותה משמעון אי אית בה דינא דבר מיצרא אי לאו דדילמא לא אלמו רבנן לכחייהו אלא כלפי לוקח דידהו אבל כלפי לוקח דלוקח לא או דילמא לא שנא: