אור זרוע, חלק א מט

1[א]

2נתן גט ליבמתו וחלץ לה וחזר וקידשה צריכ' גט.

3[ב]

4שתי יבמות מבית אחד שנפלו לפני ב' אחין ובא א' מהן על אחת וחזר הוא או אחיו וקידש את צרתה צריכה הימנו גט.

5[ג]

6החולץ ליבמתו וחזר וקידשה בין שקידשה לשם אישות בין שקידש' לשם יבמות צריכה הימנו גט כל זה פסק רבי' יצחק אלפס זצ"ל:

7[א]

8תנן נתן גט וחלץ אין אחר חליצה כלום וכתב באלפס א"ר יהודה א"ר זו דברי ר"ע דאמר אין קידושין תופסין בחייבי לאוין אבל חכ"א יש אחר חליצה כלום כלומר אם חזר וקידשה לאחר חליצה צריכ' הימנו גט תנ"ה א"ר אין דברים הללו אמורים אלא לדברי ר"ע שהיה עושה חלוצה בערוה אבל חכ"א יש אחר חליצה כלום ואני אומר אימתי בזמן שקידשה לשם אישות וכנסה לשם אישות אבל קידשה לשם יבמות אין אחר חליצה כלום תניא אידך החולץ ליבמתו וחזר וקידשה ר' אומר אם קידשה לשם אישות צריכה הימנו גט וחכ"א בין קידשה לשם אישות בין קידשה לשם יבמות צריכה הימנו גט. והא נמי דתנן אבל לא לאחר הבעילה כלום ותנן נמי הבעילה בזמן שהי' בתחילה אין אחרי' כלום אליבא דהאי תנא הוא אבל לרבנן הבעילה נמי יש אחריה כלום.

9[ב]

10כגון שתי יבמות הבאות מבית אחר שנפלו לפני שני אחין ובא אחד (מהן) מן האחין על אחת מהן וחזר הוא או אחד מן האחין ובא על צרתה פליגי בה רב אחא ורבינא חד אמר בעשה וח"א בכרת וקיי"ל כל היכא דפליגי רב אחא ורבינא הלכה כדברי המיקל. וכבר ביררנא לנא בפרקא קמא האי פלוגתא דרבי ורבנן בהחולץ ליבמתו וחזר וקידשה קא טרינן בגמ' לפרושי טעמייהו ואיתמרו בה כמה מימרי וחד מנייהו מימרא דרב שרביא דאמר בחליצה פסולה קמיפלגי דרבי סבר חליצה פסולה פוטרת ורבנן סברי אינה פוטרת וקשיא להו לרבואתא היכי אמור רבנן חליצה פסולה אינה פוטרת הא כולה פירקא חליצה פסולה פוטרת [כו'] וקא פרישו לה פירושי דלא מסתברי דכולהו אית להו [פירכא ולהכי לא כתבינן להו ואנן פרישנ' לה פירושא] בריר' ונהירא והכין פירושא רב שרביא סבר דר' ורבנן בפלוגתא דרב ושמואל קמיפלגי דאיפלגו בה פ' ד' אחין דמ"ד הכא אינה פוטרת ס"ל כרב דאמר חליצה פסולה צריכה לחזר על כל האחין [וכיון דצריכה לחזר על כל האחין] אם חזר וקידש' לשם יבמות קודם חליצת אחין צריכ' הימנו גט דהא עדיין אגידא באחין ולא איפטרא (בההיא פ"ק) [בההיא] חליצה פסולה לגמרי ומ"ד פוטרת סבר לה כשמואל דאמר חליצה פסולה א"צ לחזר על כל האחין דלא בעינן חליצה מעולה אלא למפטר צרה אבל נפשה פטרה וכיון דפטרה נפשה ואינה צריכה לחזר על כל האחין אם חזרה וקידשה לשם יבמות אינה צריכ' הימנו גט דהא קא פרחה מניה זיקת יבמין ואידחיא (ליה) [לה] מההוא ביתא לגמרי האי פירושא דהאי מימר' דרב שרביא בלא קושיא ובלא ספק וכולהו טעמי דאיתמרו בהאי פלוגתא דר' ורבנן לא סמכי' עלייהו דלאו אליבא דהלכתא נינהו אלא אוקמאתא בעלמא נינהו וליתא לדר' דקיי"ל הלכה כר' מחבירו ולא מחביריו.

11[ג]

12הלכך בין שקידשה לשם אישות בין שקידשה לשם יבמות צריכה הימנו גט כרבנן עכ"ל אלפס: