אור החיים על בראשית א:יב

1וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ וְגוֹ׳ . אַחַר שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״וַיְהִי כֵן״ לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר כָּל פָּסוּק זֶה, אֶלָּא הַטַּעַם הוּא לְהַשְׁמִיעֵנוּ ב׳ דְּבָרִים מְחֻדָּשִׁים – אֶחָד בַּדְּשָׁאִים וְאֶחָד בָּעֵץ. אֶחָד בַּדְּשָׁאִים שֶׁעָשׂוּ קַל וָחוֹמֶר וְיָצְאוּ לְמִינֵיהֶם. וְצָרִיךְ לָדַעַת לְאֵיזֶה עִנְיָן הוֹדִיעָנוּ הַכָּתוּב שֶׁלֹּא יָצְאוּ בְּעִרְבּוּבְיָא, וְאוּלַי כִּי לְהוֹדִיעֵנוּ בָּא שֶׁאֵין לְהַרְכִּיב דְּשָׁאִים זֶה בָּזֶה, וְכִדְבָּעֵי רָבִינָא בְּמַסֶּכֶת חֻלִּין (דף ס׳), וְזֶה לְשׁוֹנָם: הִרְכִּיב דְּשָׁאִים זֶה עַל גַּב זֶה לְרַבִּי חֲנִינָא בַּר פַּפָּא מַהוּ, כֵּיוָן דְּלֹא כְּתִיב בְּהוּ ״לְמִינֵהוּ״ וְכוּ׳, אוֹ דִּלְמָא כֵּיוָן דְּהִסְכִּים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַיְדַיְהוּ כְּמַאן דִּכְתִיב בָּהֶֶן לְמִינֵהוּ דָּמְיָא – תֵּיקוּ, עַד כָּאן. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ״י בְּדִבּוּר הַמַּתְחִיל ״לְרַבִּי חֲנִינָא״ וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: דְּאָמַר מִדַּעְתָּן יָצְאוּ לְמִינֵיהֶם וְלֹא נִצְטַוּוּ עַל כָּךְ, עַד כָּאן. מַשְׁמַע מִדְּבָרָיו דְּהַשַּׁ״ס סוֹבֵר כִּי מִן הַסְּתָם נִצְטַוּוּ עַל כָּךְ, וַהֲגַם שֶׁלֹּא הֻזְכַּר בְּפֵרוּשׁ סָמוּךְ לַדְּשָׁאִים, מַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״לְמִינוֹ״ לְבַסּוֹף חוֹזֵר עַל הָעֵץ וְעַל הַדֶּשֶׁא. וְהִנֵּה לְפִי דִּבְרֵי רַבִּי חֲנִינָא בַּר פַּפָּא דְּלֹא אָמַר ה׳ ״לְמִינֵהוּ״ אֶלָּא לָעֵץ וְהַדְּשָׁאִים נָשְׂאוּ קַל וָחוֹמֶר, הִשְׁמִיעָנוּ הַכָּתוּב בְּמַה שֶׁחָזַר לוֹמַר ״וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ״ שֶׁהַדְּשָׁאִים נָשְׂאוּ הַקַּל וָחוֹמֶר. וּלְמַאי דְּסוֹבֵר הַשַּׁ״ס, אִם לֹא הָיָה דִּבְרֵי רַבִּי חֲנִינָא בַּר פַּפָּא שֶׁאָמְרוֹ ״לְמִינוֹ״ חוֹזֵר גַּם עַל הַדְּשָׁאִים, נִרְאֶה כִּי יַשְׁמִיעֵנוּ שֶׁהַדְּשָׁאִים הֵבִינוּ הַדְּבָרִים עַל בּוּרְיָן, שֶׁמַּה שֶׁאָמַר ״לְמִינוֹ״ גַּם עַל הַדְּשָׁאִים הוּא אוֹמֵר, וְזֶה לֹא הָיָה מוּבָן לָנוּ מִפָּסוּק רִאשׁוֹן. וַהֲגַם שֶׁאָמַר בַּפָּסוּק רִאשׁוֹן ״וַיְהִי כֵן״, אַף עַל פִּי כֵן אֵין מוּבָן אָמְרוֹ ״לְמִינוֹ״ אִם חוֹזֵר לְכָל הָאָמוּר בַּפָּסוּק, וּבָא הַכָּתוּב הַב׳ וְהִכְרִיעַ שֶׁחוֹזֵר אָמְרוֹ ״לְמִינֵהוּ״ לְכָל הָאָמוּר בַּכָּתוּב. וּמִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁיֹּאמַר ה׳ כְּסֵדֶר הַדְּבָרִים הַנֶּאֱמָרִים בְּעִנְיָן זֶה, שֶׁפֵּרוּשׁ דְּבָרָיו הֵם כְּמוֹ שֶׁפָּעֲלוּ הַדְּשָׁאִים.

2וְהוֹדִיעָנוּ הַכָּתוּב בְּמִפְעַל הוֹצָאַת הָעֵץ, כִּי הָאָרֶץ לֹא קִיְּמָה מַאֲמַר הַבּוֹרֵא, שֶׁהוּא אָמַר לָהּ ״עֵץ פְּרִי״ – שֶׁעֵץ עַצְמוֹ יִהְיֶה טַעְמוֹ כְּטַעַם פְּרִי, וְהִיא הוֹצִיאָה ״עֵץ עוֹשֶׂה פְּרִי״, וְלֹא כֵן הָעֵץ עַצְמוֹ.

3וְאֶל זֶה אַבִּיט אֵיךְ תִּמְרֹד הָאָרֶץ בְּרוֹקַע הָאָרֶץ, וּמַה גַּם כִּי אֵין לָהּ יֵצֶר הָרַע, שֶׁלֹּא הוֹכִיחוּ חֲכָמִים (ברכות סא.) שֶׁיֵּשׁ לָהּ יֵצֶר הָרַע כִּי אִם לַבְּהֵמָה מִדְּבָעֲטָה וְכוּ׳, וּפֵרַשְׁנוּהוּ בִּמְקוֹמוֹ (בספר חפץ ה׳) כִּי לְצַד שֶׁהִיא צְרִיכָה לְחוּשׁ הַיֵּצֶר לְהִזָּקֵק עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָהּ יֵצֶר הַמְחַמֵּם, אֲבָל הָאָרֶץ לֹא מָצִינוּ לָהּ שֶׁיֵּשׁ לָהּ יֵצֶר הָרַע שֶׁיְּסִיתָהּ לִמְרֹד מֶרֶד לַעֲבֹר פִּי ה׳.

4עוֹד יֵשׁ לַחְקֹר זֹאת, כִּי לֹא מָצִינוּ מֻזְכָּר בַּבְּרִיאָה שֶׁאָמַר הַשֵּׁם שֶׁתּוֹצִיא הָאָרֶץ אִילָנֵי סְרָק לְתַשְׁמִישׁ עֵצִים, וְאָנוּ רוֹאִים שֶׁגִּדְּלָה בְּחִינַת הָעֵצִים שֶׁהֵם בָּעוֹלָם אֵין קֵץ, רַבּוּ מֵאִילָנֵי פֵּרוֹת. וְלָזֶה אֶפְשָׁר לוֹמַר כִּי קוֹדֶם קִלְלַת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֵרְרָהּ הַשֵּׁם, הָיוּ כָּל הָאִילָנוֹת עוֹשִׂים פֵּרוֹת, אֶלָּא אַחַר שֶׁקִּלֵּל הָאֲדָמָה נִתְמַעֵט כֹּחָהּ וְלֹא הָיוּ כָּל הָאִילָנוֹת עוֹשִׂים פֵּרוֹת, אֶלָּא קוֹצִים וְדַרְדָּרִים.

5אָכֵן פֵּרוּשָׁן שֶׁל דְּבָרִים הוּא כִּי הָאָרֶץ דִּקְדְּקָה בְּחָכְמַת ה׳ אֲשֶׁר יָסַד בָּהּ, דִּכְתִיב (משלי ג:יט) ״בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ״, דִּקְדְּקָה מַאֲמַר ה׳ לָהּ שֶׁתּוֹצִיא עֵץ פְּרִי עוֹשֶׂה פְּרִי שֶׁסּוֹבֵל ב׳ דְּרָכִים: הָאֶחָד שֶׁיִּהְיֶה הָעֵץ טַעְמוֹ כְּטַעַם פִּרְיוֹ, שֶׁאָז תִּהְיֶה הַכַּוָּנָה שֶׁיִּהְיֶה הָעֵץ פְּרִי וְגַם עוֹשֶׂה פְּרִי. וּמֵאָמְרוֹ ״עוֹשֶׂה פְּרִי״ פֵּרְשָׁה דֶּרֶךְ אַחֵר, שֶׁהַכַּוָּנָה הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: עֵץ פְּרִי לְבַד וְעוֹשֶׂה פְּרִי לְבַד, פֵּרוּשׁ עֵץ שֶׁיַּעֲשֶׂה פְּרִי לְבַד מֵהָרִאשׁוֹן וְהֵם ב׳ מִינִים. וְטַעַם שֶׁלֹּא אָמַר ״וְעוֹשֶׂה פְּרִי״ בְּוָא״ו שֶׁלֹּא לְהָבִין שֶׁיִּהְיֶה הָעֵץ עַצְמוֹ פְּרִי וְעוֹד לוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה פְּרִי. גַּם בְּמַשְׁמָעוּת ״עֵץ פְּרִי״ יֵשׁ בָּהּ ב׳ דְּרָכִים: הָא׳ עֵץ שֶׁהוּא עַצְמוֹ פְּרִי, וְהַב׳ שֶׁהוּא רָאוּי לַעֲשׂוֹת פְּרִי וְהוּא אֵינוֹ עוֹשֶׂה פְּרִי. וְנִתְחַכְּמָה הָאֲדָמָה וְהוֹצִיאָה ג׳ מִינִים הַנִּשְׁמָעִים בְּדִבְרֵי ה׳ לְרוֹב זְרִיזוּתָהּ: הָא׳ הֵם אִילָנוֹת שֶׁעוֹשִׂים פֵּרוֹת וְאֵין טַעַם עֵצָם כְּטַעַם פִּרְיָם, וְהַב׳ שֶׁעוֹשִׂים פֵּרוֹת וְטַעַם עֵצוֹ כְּטַעַם פִּרְיוֹ וְהוּא עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה פרשה טו) שֶׁהָיָה טַעַם עֵצוֹ כְּטַעַם פִּרְיוֹ, וְהַג׳ הוּא עֵץ שֶׁהוּא דּוֹמֶה לְעֵץ פְּרִי וְהֵם אִילָנֵי סְרָק, וַהֲרֵי הִיא נִזְדָּרְזָה לַעֲשׂוֹת כָּל הַנִּשְׁמָע. וְהוּא שֶׁאָמַר הַכָּתוּב וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא וְגוֹ׳ וְעֵץ עֹשֶׂה פְּרִי , דִּקְדֵּק לוֹמַר וְעֵץ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו לְלֹא צֹרֶךְ, כְּמוֹ שֶׁכֵּן דִּבֵּר הַכָּתוּב בְּסָמוּךְ בְּדִבְרֵי ה׳ שֶׁלֹּא הֻצְרַךְ לוֹמַר ״וְעֵץ״ בְּתוֹסֶפֶת ו׳. נִתְכַּוֵּן הַכָּתוּב לוֹמַר מִלְּבַד שְׁאָר עֵצִים שֶׁהוֹצִיאָה, הוֹצִיאָה עוֹד עֵץ עוֹשֶׂה פְּרִי. וְכָאן רִבָּה עֵץ פְּרִי שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁעֵץ הַדַּעַת הָיָה טַעַם עֵצוֹ כְּטַעַם פִּרְיוֹ. וְאֶפְשָׁר דְּכָלַל גַּם כֵּן עֵצִים שֶׁאֵינָם עוֹשִׂים פְּרִי שֶׁיֶּשְׁנָם בָּעוֹלָם, לִכְשֶׁנֹּאמַר שֶׁהָיוּ קֹדֶם קִלְלַת הָאֲדָמָה. וְטַעַם שֶׁקִּלֵּל ה׳ הָאֲדָמָה לְמַאן דְּאָמַר עַל אֲשֶׁר שִׁנְּתָה אֲפָרֵשׁ בִּמְקוֹמוֹ בְּסִיַּעְתָּא דִשְׁמַיָּא.